"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תמונה כאלף מילים

,עודכן

צילום הווידיאו שבו נראה סא"ל שלום אייזנר מטיח את קת ה-M-16 בפניו של הפעיל הדני, שהגיע להזדהות עם הפלשתינים, אמנם הופץ בעיתוי מביך במיוחד לישראל, אך הזמן הבעייתי לא פוטר אותנו משאלות לא פשוטות בנוגע להתנהגות חיילי צה"ל ובנוגע למקומה של האלימות בחברה הישראלית.

יש לברך על הגינוי של ראש הממשלה ושל הרמטכ"ל ועל ההשעיה של הסא"ל מתפקידו. אין מדובר במקרה ראשון. לפני כמה שנים צולם סא"ל בשריון נוגח במפגין ליד גדר ההפרדה באמצעות קסדה. הקצין הושעה, ומאז דווקא קודם בדרגה. ויש עוד כמה מקרים שהתרחשו בדרגות גבוהות שכאלו. אולי כדאי לבדוק מאיפה מגיעה האלימות וכיצד אפשר לטפל בה, שהרי בכל אירוע כיום יש מצלמות וידיאו ואי אפשר להסתיר את המתרחש. אסור להסכים עם מקורבי אייזנר שטוענים כי הוא הופקר ולא זוכה לגיבוי הראוי מבכירי צה"ל. זהו אירוע חמור שאין לו הצדקה. השטחה בטיפול ישראל במקרה וברגע שכזה יכולה להביא נזק חמור הן למערכת הצבאית והן למערכה ההסברתית של ישראל בתקופה כה קשה. אפשר להבין מדוע מקורביו מגינים עליו כמו אמא שלא מוכנה להכיר בבעיות של בנה. עם זאת, עלינו לקבל אחריות ציבורית רחבה ולשאול את השאלות הקשות ביותר כדי להגיע לטיפול המערכתי הראוי.

התגובה של סא"ל שלום אייזנר מעלה שאלות. חשוב לזכור שדובר צה"ל, תא"ל יואב (פולי) מרדכי, אמר כי אינו מצדיק את התנהגות הקצין וכי מדובר באירוע חמור שמנוגד לערכי צה"ל. רק לאחרונה היתה כוונה לקדם את סא"ל אייזנר לתפקיד סגן מפקד בית הספר לקצינים בה"ד 1. לדעתי, במקרה שכזה אייזנר היה צריך להודות כי יצא משליטה. הרי מפקדים אמורים לתת פקודה לחייליהם. אנו חייבים להניח מודעות עצמית ואשמה בידי המפקדים שלנו. רק כך נוכל ליצוק אותם בתוך אנושיות מורכבת ולא בהכחשה ובהדחקה של הבעייתיות.

אלימות בחברה הישראלית אינה מכה חולפת, לא צריך ללכת לשטחים הכבושים כדי למצוא אותה. אפשר למצוא אותה גם בתוך היחסים שבין המשטרה לפעילים החברתיים. ראו, למשל, את הצעת החוק - שאושרה בקריאה ראשונה - של אורי אריאל, דב חנין וניצן הורוביץ, המחזקת את חובת ענידת תגים מזהים על שוטרים. תגים מזהים מביאים להורדת מינוני האלימות.

מדוע מדינת ישראל, שהצבא שלה הוא בין החזקים בעולם ושעומדת בזכות עצמה, זקוקה לאלימות בעייתית שכזאת? מהיכן נובעת החולשה הגדולה שמעשה כזה מביע? האם באמת אפשר לפטור את המקרה כיוצא מן הכלל או שהמקרה של סא"ל אייזנר הוא פרי המערכת עצמה? ואם הוא אכן תוצר של הצבא, המשטרה או כל מוסד חברתי אחר, עלינו לשאול מה קרה לאותה עוצמה ישראלית שהופכת לדקיקה ולשבירה כל כך.

הקת של סא"ל שלום אייזנר, שהוטחה בפניו של הפעיל הזר, צריכה לעורר אותנו למחשבות עצובות על החברה הישראלית. רק לאחרונה צפינו באלימות שפרצה בתוך מגרש הכדורגל. מדוע אנו פותרים את הקונפליקטים שלנו באמצעות אלימות? מדוע אין ביכולתנו לבטא את הבעיות בשפה שמובנת לצד האחר?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר