מועקה כבדה

כאשר התובע אורי קורב היפנה אתמול את שימת לב שופטי המחוזי בירושלים שאהוד אולמרט חמק ממתן עדות ויש לכך משמעות עמוקה, התיר נשיא העליון אשר גרוניס לפרסם את הקלטות אשר נותרו עד כה חסויות (באיחור ניכר ובמפתיע. הביקורת עליו במוסף השבוע נדפסה ערב קודם). אילו ידע אולמרט מה קורה בעליון לא היה מגיב בתקיפות על הערות קורב במחוזי, מפני שעם פרסום הקלטות נפל דבר בציבור. "נורא, נורא, נורא" - זה תוכן המסרים המגיעים אלי ממי שהגנו על אולמרט בהתמדה, וסוף־סוף זועזעו משיחותיו עם שולה זקן ופרקליטו נבות תל־צור.

כתום תשע שנות מעקב צמוד אחרי אולמרט בדרכים העקלקלות של פעילותו הפלילית, סברתי כי אין בקלטות החסויות כדי להרשים את מי שיאזין להן. אך האותנטיות שלהן גורמת למועקה כבדה. כיצד פרקליט נשוא פנים כתל־צור נגרר להציע לזקן כסף אפל? וכיצד אולמרט מבטיח דמי־לא־יחרץ, היא תשתוק ותיכלא והוא ישלם. זנות נפשית ורוחנית.

סרקתי את תומכיו לאחור. יוסף (טומי) לפיד תיאר בפני סילבן שלום וזהבה גלאון כמה ישמח לכרוך חבל סביב צווארי (רק מטאפורה) עם סגירת תיקיו של אולמרט; ואמנון דנקנר כינה אותי "עלוקה" והציע כי פרקליט המדינה משה לדור יתאבד. מה היו אומרים היום אלמלא הלכו לעולמם? שוב היו מוצאים לו צידוקים כיחיאל גוטמן הסבור כי שולה זקן היתה בסך הכל פעילה פוליטית? והיכן רמי כספי ורוני בר־און ואלפרד אקירוב ורמי אונגר ודומיהם?

הקלטות פורסמו לבקשת ערוץ 10 ו"הארץ", פרקליטות המדינה שהצטרפה וסניגורה של זקן עופר ברטל. כשמאזינים לתוכנן, תמוה כיצד הירשה לעצמו עו"ד אלי זהר לטעון כי מעשהו של ברטל "שחור משחור". ההפך נכון, ילבין כשלג.

מי שקרא והאזין אמש לקלטות, הבין כי ראש וראשון לעברייני הצווארון הלבן עמד בראש הממשלה וחלם לחזור לתפקיד אם רק זקן תחפה עליו ותיכלא תחתיו תמורת תשלום עברייני.

שנים חששו בני האור כי ידו של החושך תגבר. אתמול חלפה הסכנה לעד, וראה זה פלא: אין שמחה לאיד. הצער הוא שנוכל כזה נבחר כחוק לעמוד בראש האומה. מהדורה מודרנית של פרשת עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה, אשר "גם גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם".