"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשים של ש"ס: ויתור במקום התקדמות

,עודכן

לא הבנתי אם הקמת מועצת הנשים של ש"ס, בראשות יפה דרעי ועדינה בר־שלום, היא בדיחה פרטית של אריה דרעי או עובדה של ממש. משהו בתוכי אמר לי שעוד מעט יופיע מישהו ויכריז שהיה מדובר ב"מצלמה נסתרת". אבל לא. אחת הנשים היותר מרשימות ורציניות בחברה הישראלית ישבה לצד העבריין המורשע, שרק זמן קצר קודם לכן הכחישה כל קשר בינו ובין אביה המנוח, וגיחכה עצמה עם קבלת התפקיד של יו"ר משותפת של מועצת הנשים, לצד רעייתו של דרעי.

תארו לעצמכם, רק תארו לעצמכם, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, או המועמד לראשות הממשלה, יצחק הרצוג, היו מכריזים על מועצת נשים במפלגותיהם, וממנים את שרה או את מיכל לעמוד בראשן. הרי היתה מתרחשת כאן רעידת אדמה! אבל לש"ס מותר. חלק מן הפטרונות שלנו והזלזול שלנו במפלגה ובתומכיה מאפשרים לנו לבלוע כל הבל כזה, מתוך הבנה שזהו המירב שהם יכולים לעשות. מה פתאום שנתבע מהם לבחור נשים לכנסת? זה הרי באמת יותר מדי. ואם הם ממנים את נשותיהם לתפקידים פוליטיים, זה הרי מקובל אצלם, ולא לנו לתבוע מהם לקיים בחירות או להביא החלטות שכאלו למוסדות המפלגתיים שלהם!

אז יושב לו אדם, שישב עד לא מכבר בבית הסוהר על קבלת שוחד והיום הוא ראש מפלגה, ויושבת לידו כלת פרס ישראל, שראויה הרבה יותר ממנו לתפקיד של נבחרת ציבור, ומשלימה עם המצב שבו היותה אישה מונע ממנה לכהן בתפקיד כזה, והיא נאלצת לחלוק תפקיד, שאיננו קיים, עם אשת ראש המפלגה. אין גבול לביזיון.

יכול להיות שדרעי הוא יונה, ויכול להיות שהיוניות שלו היא חלק מן האופורטוניזם שלו, בדומה לזה של ידידו הוותיק, אביגדור ליברמן. מכל מקום, אין הוא ראוי לשום איתרוג. מישהו צריך לקום ולומר שלא כל העולם מטומטם, שבמאה ה־21 אי אפשר לוותר על תרומת הנשים להנהגה, ושמועצת נשים היא השפלה ולא קידום. מפלגה המתנגדת לבחירת נשים לכנסת היא מפלגה חשוכה, שאין לה מקום בעולם הדמוקרטי. ההודעה על כך שהגברים החכמים בסיעת ש"ס בכנסת יואילו להאזין בקשב לדעות של הנשים, היא בושה וכלימה, וההכרזה על כך שאשת המנהיג תעמוד גם בראש המועצה היא משהו בין בדיחה גרועה לטרגדיה.

קשה לי להבין מדוע הלכה עדינה בר־שלום לקנוסה. יכולה היתה להחליט שאינה רוצה לרוץ לכנסת, ושאינה מצטרפת לשום מפלגה אחרת. יכולה היתה אפילו להודיע כי תצביע לש"ס בבחירות הקרובות, אבל הישיבה הזו, לצד דרעי, ונכונותה לקבל את התפקיד המבייש, לצידה של יפה, אינן מוסיפות לה כבוד. וחבל, כי במעמדה הייחודי ובתבונתה יכולה היתה, אולי, להביא למהפכה שעליה ויתרה השבוע.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר