"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי שהזהיר יצא ידי חובתו

,עודכן

בשבוע החולף הודיעה הפרקליטות הצבאית כי הפצ"ר הורה על פתיחת חקירת מצ"ח סביב אירועים חריגים במבצע צוק איתן. החקירות לא יעסקו רק בתלונות שהתקבלו מאזרחי הרצועה ומארגוני זכויות אדם, או מגופים ומארגונים ישראליים, פלשתיניים ובינלאומיים, אלא שהפרקליטות עצמה תיזום ותחתור לחקירת אירועים המצריכים בדיקה גם בהיעדר תלונה.

צבא שחוקר כך את עצמו ומעניש את מפקדיו ואת חייליו, אם חרגו, הוא צבא מוסרי הערוך להתמודד עם כל קריטריון בינלאומי מחמיר הנוגע לחוקי המלחמה. חזקה שדרך מוסרית נאצלת וחכמה זו תבלום כל ניסיון נואל של יריבי ישראל לייחס לה פשעי מלחמה או להדביק לה ועדות חקירה מוטות ועוינות מלכתחילה. ככל הידוע, שום מדינה ערבית לא חקרה עצמה מעולם בדרך נאורה זו ובטח לא ארגוני הטרור. הרשות הפלשתינית, שותפתו לממשלת האחדות של חמאס, נושאת באחריות למעשיו הרצחניים. מכיוון שכך, היא אחראית למעשי הטרור ולטילים שנורו על אזרחי ישראל. אך בעוד ראשי הרש"פ מתכננים להתלונן כנגד ישראל בבית המשפט לפשעי מלחמה בהאג, הם אינם רואים עצמם אחראים למעשים אלה.

לא כך היו פני הדברים באזורנו לפני שהמערב חשף בפני הערבים את נקודות התורפה המוסריות והמשפטיות שלו והביא לכרסום בהרתעתו ולפגיעה אנושה באזרחיו. כאן מוכרת "נקמת הדם" (ת'א'ר) כדרך להרתעה. לפי המשפט השבטי, הנהוג עד היום בחברה הערבית־פלשתינית, העונש על רצח הוא רציחתו של הרוצח בידי משפחת הקורבן. אם נמלט הרוצח, יהיו חמשת קרוביו הישירים מצד האב (ח'ומס) קורבנותיה העתידיים של נקמת הדם הבלתי נמנעת.

בעניין זה נהוג לומר כי "אם לקח הבדווי את נקמתו אחרי 40 שנה, עדיין מיהר". לעיתים, מחשש הנקמה, ניערה משפחת הרוצח חוצנה והתירה את דמו.

אלא שבסיוע "הבאג" המוסרי והמשפטי המערבי השולל ענישת נקם, הותר דם היהודים והמשפט השבטי נותר רלוונטי רק לגבי הפלשתינים. לפי הנורמה המוסרית החדשה, שאליה התרגלו הפלשתינים, מותר להם "לנקום", לשגר טילים ולהתפוצץ בפיגועים (מוקאוומה), אך לאויב הציוני אסור להתגונן כי זה "טבח".

מצוידים בהנחה ש"מה שאנו עושים ליהודים הם לא יעזו לעשות לנו", משתמשים השייח'ים האיסלאמיים באזרחים כמגן אנושי לטרוריסטים וברציחת יהודים כחלק מתעשיית ההפחדה וכמכשיר להאדרת פועלם של "המוג'אהדין", שהם "תאבי מוות יותר משאנו תאבי חיים".

המפגש הטרגי בין שתי תפיסות המוסר האסימטריות, המערבית והערבית, הביא להתנגשות הרסנית שעלתה לאזרחי ישראל בדמים.

מי שחי במזרח התיכון ראוי שילמד את חוקיו. המשל האיסלאמי הידוע אומר: "מי שהזהיר יצא ידי חובתו". ואכן כדי להתגבר על ה"באג" המוסרי, הזהיר צה"ל ללא הרף ובמגוון דרכים את הטרוריסטים ואת האזרחים שבהם חסו כמגן אנושי לפני פגיעה באתריהם. צה"ל אף תיעד כחוק את מהלכיו טרם המהלומה ובמהלכה. תגובתו המרסקת של צה"ל שיבשה את קונספציית הטרור האיסלאמי האסימטרי בעשותה שימוש בנשק איסלאמי מובהק: מי שיזם טרור והוזהר, נושא באחריות לתוצאות. וזה עובד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר