"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ערוץ 2: הצל"ש שלא היה לאובאמה

,עודכן

חדשות ערוץ 2 הציגו ביום שני השבוע כתבה נרחבת על דליפת הנפט בערבה, ללא ספק אחד האסונות האקולוגיים החמורים שידענו בעת האחרונה. אבל עורכי המהדורה לא הסתפקו בדיווח על האסון, והרחיבו את היריעה תחת הכותרת: תראו איך מנהיגים בעולם מטפלים באסון דומה - בעוד בישראל שום שר בממשלה לא ירד עדיין להצטלם עם כתמי הנפט.

נתעלם מן העובדה שהכתבה שודרה ביום שבו הצביעה הכנסת על פיזורה - מן הסתם אחד הימים הדרמטיים בתולדותיה קצרי הימים של הכנסת ה־19. אבל שווה לבחון את העובדות שליקט כתב הערוץ ועל פי עדותו - לא במאמץ רב: "לא צריך לחפש הרבה", פתח הכתב את האייטם, "כדי למצוא אסונות שבהם הקברניטים כן ירדו לשטח, מבלי לחשוש שריח האסון ידבק בהם".

האמת היא שדווקא חבל שלא הושקע מעט יותר מאמץ בתחקיר, משום שאז, אולי, היינו מקבלים עובדות יותר מדויקות. מול האפתיה לכאורה של ממשלת ישראל, הציב הערוץ כדוגמה (אחת מכמה) את טיפולו של הנשיא אובאמה וממשלו בדליפת הנפט הענקית ממתקן הקידוח של בריטיש פטרוליום (BP) במפרץ מקסיקו, ב־20 באפריל 2010. ערוץ 2 דיווח בהערכה על התנהגותו של הנשיא אובאמה, שגילה "אמפתיה כלפי האסון", ירד לשטח והצטלם, ולקח אחריות גם על כך ש"BP תממן את הכל". יפה, אבל לא מדויק. האמת היא שהנשיא זכה לקיתונות של ביקורת ציבורית על טיפולו בנושא: הן בגלל איטיות התגובה לאסון, והן משום שלא נעשה דבר כדי למנוע אותו - למרות סימני אזהרה רבים. ההתבטאות הראשונה של אובאמה לגבי האסון הגיעה רק ביום העשירי אחרי שהתחולל, ב־29 באפריל. לשטח הוא ירד לראשונה רק ב־2 במאי. ועדת חקירה רשמית הוקמה יותר מחודש אחרי האסון, ומסיבת עיתונאים, שבה נמסרה התייחסות רצינית ראשונה למימדיו, נערכה ב־27 במאי - 5 שבועות אחרי. במסיבת העיתונאים הזו הודה אובאמה בפה מלא: "טעיתי ("I was wrong"), לא התייחסנו לנושא בדחיפות הראויה".

ה"ניו יורק טיימס", עיתון שלא עוין את הנשיא אובאמה, כתב ב־27 במאי: "ממש כמו שהנשיא בוש חטף ביקורת על כך שבילה בחופשה בטקסס בזמן ש(הוריקן) קתרינה היכה בניו אורלינס, חטף גם הנשיא אובאמה ביקורת על כך שעסק בגולף, באיסוף תרומות, ויצא לחופשת סוף שבוע בשיקגו בעוד הנפט מציף את ביצות לואיזיאנה וחופיה". לא ממש שיר הלל לנשיא. סקר שערך מכון גאלופ עבור ה"יו.אס.איי טודיי" בסוף מאי 2010 העלה ש־53% מהנשאלים דירגו את תפקודו של אובאמה בפרשה כ"גרוע" או "גרוע מאוד". באשר להטלת האחריות על BP "לממן את הכל", היא הובנה אחרת על ידי התקשורת האמריקנית: "במקום לאחוז במושכות", כתב ה"רולינג סטון" ב־8 ביוני 2010, "ממשל אובאמה ליהק את עצמו בתפקיד משנה והתעקש כי זאת אחריותה הבלעדית של BP לנקות את המפרץ". בוויקיפדיה נכתב כי "ביקורתו האגרסיבית באופן יוצא דופן של הממשל כלפי BP נתפסה על ידי משקיעים אחדים כניסיון להטות את הביקורת שהופנתה כלפי הממשל עצמו וטיפולו בפרשה". בעברית קוראים לזה ספין. וכדי להגיע לעובדות הללו אין צורך להפוך עולמות. אפשר להסתפק בגוגל. לתשומת לב חברת החדשות של ערוץ 2.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר