טוב שהתפזרה

שלום לכנסת ה־19, ולא להתראות. הדבר היחיד־כמעט שניתן לומר לזכותה הוא שכיהנה תקופה קצרה בלבד, ובהיבטים אחרים זו סיבה לדאגה בכל הקשור ליציבות השלטונית ולדמוקרטיה.

שורש הרע היה בממשלה. השותפות המגוונת והבלתי־שגרתית נתנה יסוד לתקווה כי יהיו פריצות דרך חשובות בנושאים שונים החשובים לציבור. זאת אם כל אחד מהצדדים היה שומר בקפידה על התחייבויותיו.

זה לא קרה בממשלה. כתוצאה מכך, הכנסת הפכה מזרוע החקיקה לזירת הענישה. שותף, שיצא בלתי־מרוצה מהסחבת בעניין אחד, שיבש את החקיקה בעניין אחר. האופוזיציה הפכה כמעט למיותרת במאבקה הלגיטימי בממשלה. ההתנגדות באה מתוך הקואליציה ולרוע המזל התגלתה כיעילה מאוד. כתוצאה מכך רוב המחלוקות היו בבחינת סערות שווא. הכנסת לא היתה מסוגלת להכריע באורח ענייני, ועסקה יותר בסיכול שותף־יריב מאשר בקידום חוקים נחוצים. מה שנתגלה אתמול לעיני הציבור הוא מצבור של אין־האונים - דגם מכל תקופת הכהונה שהחלה ב־2013.

לפתע הצטברו על שולחן הוועדות והמליאה הצעות חוק שלא מומשו ויוזמות שנועדו להיות יותר תעמולה מפלגתית מאשר חקיקה מחייבת, ולא נמצא מה שאפיין זאת יותר מאשר שרשרת אירועי המחטף אשר נוסו (לרוב ללא הצלחה) בשעות האחרונות שלפני הפיזור.

חוק מע"מ 0%? החלפתו במע"מ 0% רק על מוצרי יסוד? הגדלת שכרם של חיילים על רקע קיצוץ בתקציב הביטחון? עוד 200 מיליון להתנחלויות? ואולי רק 94 מיליונים? לא כלום, בשלב הזה מדובר לא רק בסתם מחטף אלא פחות מזה: במחטף מילולי בלבד. יום אחד לאחר כינוס הכנסת ה־20 יתברר כי חלק ניכר מן ההבטחות האלה יתומות מבחינה פוליטית. איש אינו תובע הורות ובעלות וזכות יוצרים עליהן.

אם היה מהלך מעשי כלשהו ברגע האחרון לכהונת הכנסת, היה זה ניסוח חדש של החוק נגד הסתננות. בעיני יוזמיו היה עקר; ובעיני מתנגדיו - מיותר. זה לא חוק אלא מין תקנה. הכנסת הבאה תידרש לנושא מחדש, לחומרא או לקולא לפי הרכב הממשלה.

במציאות זו היתה האלימות המילולית תחליף לעשייה חיובית, שהיא מטבעה שקטה ורגועה כמו מי השילוח ההולכים לאיטם. תכלה כנסת וקללותיה, תבוא כנסת וברכותיה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!