האסון בערבה: הסימנים היו שם

עם קבלת הידיעות הראשונות על דליפת הנפט החמורה בערבה הדרומית, עוד לא תיארו להם הנוגעים בדבר וחובבי הטבע שבאותם הרגעים החל האסון האקולוגי הקשה ביותר שידעה המדינה מאז היווסדה, באחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית - שמורת מליחת עברונה.

ישראל עמוסה בתשתיות על־קרקעיות ותת־קרקעיות, חלקן בים וחלקן ביבשה. אולם בעוד במשרד להגנת הסביבה קיים מערך טיפול מתקדם ויעיל מאוד נגד זיהום הים בשמן ובנפט (גם בים התיכון וגם במפרץ אילת) - מערך שעליו אמון אגף ים וחופים, לצד אנשי מקצוע מיומנים ומערך סירות וציוד ייעודי - בכל הנוגע ליבשה נראה שאין היערכות מינימלית.

מערך הטיפול בזיהום בים מצוי בכוננות מתמדת, אולם לגבי אירועי זיהום יבשתיים נראה שהמדינה מסתפקת במשאבות המחוברות למיכליות ובכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי כבד) ספורים לפינוי קרקע. לשיטתי, המדינה כשלה בתחום זה והטבע הייחודי של השמורה משלם את המחיר הכבד.

האסון בערבה התרחש בקו צינור הנפט אילת־אשקלון שבבעלות חברת קצא"א. מדובר בצינור הנפט המוכר ביותר בארץ, ומנגד גם החסוי והחשאי ביותר במדינה. בכך למעשה מתבטאת תמצית הבעיה שבאה לידי ביטוי באסון בערבה. מצד אחד קיים צינור המוביל נפט גולמי בעל פוטנציאל לזיהום סביבתי אדיר, ומנגד - מערך תשתית אנרגיה המצוי בבעלותה של קצא"א שהיא חברה "אקס־טריטוריאלית" למרבית החקיקה והרגולציה במדינה, ושרבות מפעולותיה ומהנעשה בה מוסתרים וחשאיים.

קצא"א הוקמה בשנות ה־60 כשותפות עם איראן בימי השאה הפרסי. מאז עלה משטר האייתוללות לשלטון ועניין פירוק השותפות מצוי בבוררות כספית בינלאומית בשווייץ - בוררות המטילה את צילה על כל הנעשה בחברה. לפני כשלוש שנים היתה זו בדיוק אותה קצא"א, אשר קבלן מטעמה פגע בצינור שבבעלותה בשמורת נחל צין סמוך לשדה בוקר והביא להזרמתם של כאלף מ"ק דלק סילוני ישירות לשמורה, תוך כדי פגיעה קשה בקרקע וסיכון למי התהום והמעיינות הסמוכים ופגיעה בחי ובצומח.

מאירוע זה, שאף אחד לא נתן עליו את הדין, מתברר כעת שכנראה גם לא הופקו לקחים - והראיה היא האסון בערבה. אלא שהפעם מדובר באירוע קשה הרבה יותר מקודמו, ותוצאותיו ילוו אותנו כנראה עוד עשרות שנים בשטח. דומה שאין מקום, במאה ה־21, להמשך התנהלות שכזו, שבה חברה המובילה חומרים מסוכנים תמשיך להתנהל במחשכים בלי שכמעט שום גוף פיקוח יוכל להטיל עליה ביקורת.

היה נכון להפנים שהסביבה אינה סלחנית, שדי בזיהום קטן ושולי על מנת לפגוע בטבע השייך לכולנו לעשרות שנים, ולעיתים באופן בלתי הפיך. על כן צריכים לנקוט אפס סובלנות ומקסימום רגולציה על גופים כגון קצא"א על מנת למנוע אסונות אקולוגיים.

בשולי הדברים היה ראוי כי השרים האחראים לאירוע - שר התשתיות הלאומיות והאנרגיה סילבן שלום, וראש הממשלה בנימין נתניהו הממלא את תפקיד השר להגנת הסביבה, יאמרו את דברם ויפגינו מנהיגות לנוכח האסון האקולוגי שמתרחש לנגד עיניהם, גם אם לצורך כך היו נאלצים לעזוב לזמן מה את העיסוק הפוליטי בבחירות.