"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניחוח השמאל מבטיח תקשורת אוהדת

,עודכן

משה כחלון החל בסוף השבוע את קמפיין הבחירות שלו בהצהרה מפתיעה הקובעת שהוא "מהליכוד המחזיר שטחים". הוא מתהדר בכך שהוא הליכוד האמיתי, ששמר על ארץ ישראל. נשגב מבינתי כיצד אפשר לייצר סתירה לוגית בשני משפטים צמודים.

לפני מספר שנים, במסגרת הקורס שלי בפילוסופיה של המשפט שאני מלמד באחת המכללות למשפטים, עסקנו בדרך קבלת הכרעה בדילמה מוסרית. הטקסט העיקרי שבו עסקנו, היה הדיאלוג קריטון, מהחשובים של אפלטון. קריטון, תלמידו המובהק של סוקרטס, מציע לו להתחמק מעונש המוות שנגזר עליו באמצעות בריחה מהכלא שבו הוא אסור. סוקרטס ותלמידו מתווכחים לילה ארוך בשאלה, לברוח או לא?

סוקרטס מסביר לתלמידו כי בדילמה מוסרית, המתלבט צריך להיות צמוד לעקרונות שתמיד האמין בהם ולא לשנות אותם מפעם לפעם בהתאם לצרכים מזדמנים. על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שרוצה להנהיג ציבור. מנהיג לא יכול להיות זיקית גמישה שבכל פעם מחליפה את צבע עורה בהתאם לסביבה ולאינטרסים. העיקרון השני שאותו הנחיל סוקרטס לעולם הוא, שבדילמות ערכיות לא חשובה דעת הרוב. העובדה שרוב בני האדם חושבים בדרך מסוימת אינה ערובה לכך שהם צודקים. מייד לאחר הצגת עמדתו של סוקרטס התעורר בכיתה דיון ועלו בו שאלות מרתקות כולל התייחסות לפוליטיקאים ישראלים שמרוב שהם גמישים בתפיסת עולמם, אין בהם אחיזה של ממש.

אחד הסטודנטים שנכחו באותו הקורס היה משה כחלון. אני זוכר את המקום שבו ישב באולם ההרצאות הגדול, בצד ימין שלי. לצערי, נכשלתי. כחלון הפנים כנראה את מה שעשו פוליטיקאים בכירים לפניו. כל פוליטיקאי שרוצה אהדה בתקשורת צריך לפזר ניחוח שמאלני. מה לעשות שחמאת התקשורת מרוחה בצד שמאל של הלחם. כך קרה לאריק שרון כשנזקק לחילוץ, אהוד אולמרט ואנשי ימין אחרים שביקשו לקדם את עצמם. בנימין נתניהו שעומד כצוק איתן ולא מוכן להיכנע לתקשורת, זוכה מהם למנות גדושות של מרורים.

כחלון רשאי לשנות את דעתו. הוא זקוק לאהדה של התקשורת. גם הוא מבין שבלעדיה קשה להצליח בבחירות, במיוחד כשהרקורד העיקרי הוא מוגבל. אבל שיגיד לציבור את האמת, ולא יספר שהוא הליכוד האמיתי. הליכודניקים לא יאמינו והשמאלנים בתקשורת ילקקו את האצבעות על הרכש החדש ואחרי הבחירות יבעטו בו.

כחלון לא לבד. רק אתמול שמענו שנביאי השמאל, עמוס עוז, דוד גרוסמן וא.ב. יהושע פנו למדינות בעולם לתמוך בפלשתין. על הרקע הזה כדאי לחזור ולקרוא את הרומן האחרון של עמוס עוז - "הבשורה על פי יהודה" - ולהבין את הרומנטיקה שבבגידה עליה התבטא בראיון בעיתון.

כולי מלא חמלה על אותם סופרים שמגייסים את אומות העולם נגד מדינתם. הפנייה הפכה הזויה להפליא כיוון שבאותו יום אבו מאזן הודיע ששישה מיליוני פלשתינים מחכים לממש את זכות השיבה, כולל הוא עצמו. זו המשמעות האמיתית של פניית עמוס עוז וחבריו, עזרה להגשמת חלומו של אבו מאזן. בגלל עמוס עוז וחבריו חוק הלאום נחוץ והכרחי כדי להזכיר להם ולחסידיהם מה טעם הקיום של מדינת היהודים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר