מי הזיז את ה-22 מיליון שלי?

תחשבו מה היה קורה אם הכותרת הבוקר היתה על כך ש־22 מיליון שקל מתקציב משרד האוצר נעלמו. תחשבו על האש שהיה סופג יאיר לפיד במצב כזה. לא מדובר פה בכמה מאות שקלים אלא ב־22 ושישה אפסים אחריו, סכום שזהה לתקציבה השנתי של קבוצה בינונית בליגת העל.

אבל הכדורגל הישראלי כנראה לא ממש מעניין את המשטרה. שם מעדיפים לפרוץ לדירות ולעצור כמה כדורסלנים סטלנים וחביבים, בשעה שמקופת גוף ציבורי, שחבריו נהנים מים של הטבות וכיבודים בלי שום קשר, נעלם סכום מפלצתי כזה.

בהתאחדות מספרים שאין להם יכולת לאתר את הכסף. שטויות. יש העברות בנקאיות, יש הקצבות קבועות, ולא בעיה לראות לאן הועבר הכסף "הנעלם". יש למשטרה יחידה לחקירות כלכליות בדיוק בשביל מקרים כאלו, אבל למה להפעיל אותה אם אפשר לדברר עוד פשיטה על דירת מסתור של פועלים זרים?

מכיוון שמכחולי המדים אין לי ממש ציפיות בכל הנוגע לטיפול בנגעים של הכדורגל הישראלי (הכדור המרכזי, מישהו זוכר?), האצבע צריכה להיות מופנית לכיוון שרת הספורט לימור לבנת והזרוע הביצועית שלה בכל הנוגע לכדורגל הישראלי - הטוטו - שאחראים בצוותא להנשמה המלאכותית בדמות הסכם השיווק המפלצתי וחסר הפרופורציות שהעניקו לענף.

רק פעולה נחרצת שלהם תבהיר להתאחדות שגם הפעם אי הסדרים שלהם לא יעברו לסדר היום.

מסקנות ועדת זליכה היו נהדרות ותרמו רבות לכך שסכום כזה לא ייעלם בעתיד. אבל כעת, כדי לנקות את השטח ולוודא מי העלים את הכסף ולאן הלך, השרה ויו"ר מועצת ההימורים צחי פישביין חייבים לפעול שוב בנחישות מול גוף שאמור לשווק אותם תמורת 80 מיליון שקל. אם רוצים להגיע לחקר האמת, פישביין ולבנת צריכים להודיע מיידית על ביטול ההסכם או השהייתו עד למציאת הכסף והחזרתו.

או לחלופין, לנקות מההקצבות את הסכום עד שיתברר לאיזה חשבון בנק קפץ "בטעות".