הדיון דווקא טוב לחרדים

פסיקת בג"ץ מחזירה את חוק טל למרכז הזירה הפוליטית. הנטייה הטבעית תהיה לומר כי פסיקת בג"ץ בעניין אי-חוקתיותו של החוק, בצירוף הלחץ הציבורי הצפוי, הם האיום המשמעותי ביותר על שלמות הקואליציה של בנימין נתניהו. אני מבקש לומר כי הדיון הציבורי בעניין חוק טל הוא אינטרס ראשון במעלה עבור הציבור החרדי ועבור הנהגתו הרוחנית והפוליטית.

מה בעצם יודע הציבור הרחב על המגזר החרדי? כמעט כלום. סחטנים, לא משרתים בצבא, לא לומדים ליבה, ואפילו הצליחו להנדס את הקריטריונים לדיור בר-השגה לטובתם. אולם בפועל הציבור החרדי עבר מהפכה עצומה: יציאה נרחבת להשכלה גבוהה, ולא רק במקצועות ההוראה; יציאה נרחבת של גברים לשוק העבודה - אפילו בסביבות עבודה מעורבות; התעצמות של הנח"ל החרדי ושל מסגרות השירות המשלבות; הוראה נרחבת של מקצועות הליבה; ועוד לא דיברנו על העשייה העצומה בארגוני החברה והחסד (כולל מלחמה בתאונות דרכים) לתועלת כלל החברה.

מדוע נוצר פער כזה? "חדש אסור מן התורה", קבע החת"ם סופר. בדנ"א של החברה החרדית צרובה התנגדות הצהרתית לתופעות המבטאות קידמה והידבקות לישן והטוב. בעת הזאת חובתם של ישי, ליצמן, גפני, אטיאס ודרעי היא ליזום דיון ציבורי ולעשות אאוטינג באופן חריג לכל סוגיית ההשתתפות בנטל של המגזר החרדי. שיתוף פעולה מצד ההנהגה החרדית, ואף מהלך יזום מצידה, יוביל לדיון מרחיב בסוגיית חוק טל, ואולי יצריך מצד הציבור החרדי מאמץ מסוים, אבל יסיר לחלוטין את הסדין האנטי-חרדי אחת ולתמיד - דבר נחוץ בעיקר בימים שבהם יש מי שמבטיח תחבורה ציבורית בשבת גם כאשר הוא יודע שהדבר לא ישים, ויש מי המבקש למחזר מלחמה אנטי-חרדית שהושלכה לפח ההיסטוריה.

ראשי הציבור החרדי - זה הזמן שלכם, אל תאחרו את הרכבת.

רועי לחמנוביץ' הוא דובר ש"ס לשעבר