כמו בהזמנה נפל לרמטכ"ל האירוע שבו נשכח לוחם שריון בכפר הפלשתיני בודרוס: שנה מאז כניסתו לתפקיד התגלגל סוף סוף לידיו אירוע פיקודי משמעותי, שדרכו ניתן יהיה לעצב כללים ברורים. מעט מאוד מילים טובות אפשר להגיד על הפעילות שביצע גדוד 74 בשבוע שעבר ממערב לרמאללה. מטבע הדברים, פרשת החייל שנשכח שמה בצד את יתר הסוגיות, אבל תחקיר רציני צריך להעלות עוד כמה עניינים. למשל, כיצד זה (ובאישור מי) התבצעה הפעילות בכפר כאשר בפיקוד המרכז יש הנחיה מפורשת שלא לפעול באותה עת בשטחים הפלשתיניים בגלל ביקורו באזור של מזכ"ל האו"ם באן קי מון, והחשש כי אירוע נקודתי עלול לעורר מהומות וכותרות ולסבך את ישראל מבחינה מדינית. ניחא אם היה מדובר במרדף אחר מחבל בכיר או פצצה מתקתקת, אבל הפעילות המדוברת כוונה נגד גנבי רכב. בלי להיכנס לשאלה מה לחיילים ולמרדף אחר פושעים פליליים, באמת היה חיוני לבצע אותה באותה עת? למרבה המזל, היא בוצעה בכפר פלשתיני ידידותי ושקט, שתושביו חוששים להסתבך כדי שלא לאבד את פרנסתם מסחר עם ישראל. ומה אם המרקם האנושי בו היה אחר- אבל אלה השאלות הקלות. העיקר, כאמור, נוגע בשאלת החייל שנשכח. הפלשתינים הם שדיווחו על כך לגורמי התיאום והקישור בצה"ל, וכאשר אלה פנו לגדוד התקבלה הכחשה בנוגע לכך שיש בכלל אירוע. מאוחר יותר שינו בגדוד את הגירסה וטענו כי בכל העת נשמר "קשר עין" עם החייל, כאשר בפועל הוא היה מנותק מחבריו במשך קרוב לעשר דקות. רק בשעת לילה מאוחרת נמסרו פרטים מדויקים, אבל אז הרמטכ"ל כבר היה בתמונה - ובעצבים. אלופי הפיקודים במרכז (שם התבצעה הפעילות) ובצפון (שאליו כפוף הגדוד) לא התקשו להבין את "רוח המפקד", ומיהרו לפעול: התחקיר הראשוני היה מהיר, המג"ד הושעה עד לתחקיר הסופי שיתקיים השבוע. אפשר להעריך שרק נס יציל את המג"ד. כאשר אוגדה 80 ומפקדיה כשלו בקיץ האחרון בסיכול הפיגוע בכביש 12, נמנע הרמטכ"ל (בניגוד לכוונתו הראשונית) מנקיטת צעדים פיקודיים ואמר כי "על טעויות מקצועיות אני יכול לסלוח, על רשלנות ועל בעיה ערכית - לא". האירוע בבודרוס מציב בפניו אירוע משולב של רשלנות בשכחת החייל עם תקלה ערכית של היעדר דיווח ושינוי הגרסאות. הזדמנות טובה לעצב את האני מאמין הפיקודי שלו, למתוח קו ברור בין מותר לאסור, להבהיר איפה נגמר בני גנץ הטולרנטי ומתחיל הרמטכ"ל התקיף. אחרי שנה בתפקיד, ומול האתגרים שעומדים בפניו (ובפנינו), ספק אם גנץ יחמיץ את ההזדמנות.
