1. אני מנסה לחשוב למה אני, ואני בטח לא היחיד, לא מצליח לקנות את זה שמוכרים לי שעירוני ק"ש נגד הפועל ב"ש זה משחק העונה הראשון. לכאורה, שתי הקבוצות הללו גברו על מכבי ת"א, שתי הקבוצות מדורגות לפני הקבוצה הצהובה ושתי הקבוצות מציגות נחישות והתמדה. ועדיין, אני מתקשה להאמין שמהמשחק הזה תצא האלופה של העונה הנוכחית.
תגידו, טוב, אין להם את ערן זהבי, השחקן הטוב בישראל. תגידו שבמאני טיים הם יקרסו, כי זה הכל עניין מנטלי. אבל אני מרשה לעצמי למצוא את התשובה דווקא מהחוויה האישית, יש שיגידו רכילותית, שעברה עליי השבוע. אמש בשעת בוקר מוקדמת התיישבתי כמעט לבד בבית קפה. בשולחן לידי כבר היה ישוב דויד קאנדה, עוזר המאמן הצהוב (שדומה דמיון מבהיל לבני טבק). בנעלי ספורט ובטרנינג, הלפטופ היה פתוח. האיש עבד. אחר כך נזכרתי שזה לא היה בית הקפה הראשון שישבתי בו השבוע, ולמעשה יצא לי לבקר באחד כזה גם במושבה הגרמנית בחיפה.
בשולחן לידי ישב אחד הזרים מהקבוצה ששיחקה אמש נגד מכבי ת"א. השעון עוד לא הראה שתיים בצהריים, אבל כמות הבירה שהיתה על השולחן, היתה מפילה כל נימול. אחר כך, להשלמת הטעם הטוב, נוספה גם נרגילה. בסוף כל משפט שכותבים על מכבי ת"א של השנים האחרונות, מסתתר זר כושל של קבוצה חובבנית שמעשן נרגילה. הקבוצה מקריית שלום גדולה על הליגה הזו בכל פרמטר.
2. אם מישהי יכולה לסגור את הפער, זו מכבי חיפה. תסתכלו על מחלקת הנוער שלה, שמייצרת שחקנים לליגה בכמויות. מי שצפה ב־0:3 החלק על בית"ר ירושלים, ראה שפס הייצור ימשיך לעבוד גם השנה. אבל ההחלטות שנלקחות ברמה הניהולית הופכות את המשחק מול הפועל ת"א שישוחק הערב בסמי עופר למשחק שווה כוחות. למה? כי שובל גוזלן אולי מתבשל במדים האדומים עבור יעקב שחר, אבל לא בטוח שיש בחיפה מישהו טוב יותר ממנו כרגע. ה
ירוקים צריכים להפוך את העונה הקרובה, החל מהערב, לשינוי קונספטואלי. כל המושאלים והילדים הביתה, להרכב הראשון. גם אם העונה הזו הלכה כבר לפח, בטווח הארוך זו הדרך היחידה לנצח את מכבי ת"א.
3. בשבוע הבא ייערך הדרבי בפתח תקווה. אם עופר צברי היה חלק מהמערכת של מכבי, אחד הקהלים השנונים ביותר בארץ (של הפועל) כבר היה עושה מכך מטעמים ציניים. הבעיה היא כמו שהיו אומרים פעם ב"שירים ושערים", שהסדר הוא הפוך. וכך נשארנו כנראה רק עם הדאחקות הפנימיות של החבר'ה ממונית השירות.
4. למקרה שפיספסתם, בשבת האחרונה שוחקו משחקי גביע המדינה בליגות הנמוכות. חמש סינדרלות יש לנו על האש, אבל את מנת האלימות הקבועה קיבלנו במפגש בין שעריים לבני חולון. בקטנה, הפעם היו שם רק קרשים ויריקות על השופט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו