בשעות הראשונות לאחר המפגש בין יצחק מולכו לסאיב עריקאת - דו-שיח ראשון פנים-אל-פנים זה 15 חודשים - פיזרו הצדדים אובך על תוכנו. בין אם מפני שיש להם מה להסתיר, בין אם הם מבקשים להסתיר מהציבור שלא אירע דבר ובעצם אין להם מה להסתיר. הקוורטט, שעל פי התוואי שלו נקבעה השיחה, צבר נקודות מעצם קיומה. גם שר החוץ הירדני נאסר ג'ודה, שהתלבט בין הרצון לומר כי יש במגע גם תוכן של ממש לבין הטקטיקה הנודעת שמבקשת לרטון כי לא הושגה פריצת דרך. אפשר ששני הדברים נכונים. בתנאים אלה אפשר להשתבח רק בהחלטה המעשית שעו"ד מולכו ועריקאת ישובו להיפגש בשבוע הבא. לפי אחד הדיווחים, הציגו הפלשתינים את תפיסת הסדרי הביטחון שלהם וישראל הבטיחה לעיין בכובד ראש. לא מסעיר. גם טוב יותר מלא-כלום. לחידוש רציני של המשא ומתן נחוצים לא רק שני הצדדים, אלא השניים שבראש הפירמידה - בנימין נתניהו ואבו מאזן. הפלשתיני קידם את פני השיחות בהודעה תמוהה כי אם עד 26 בינואר לא יחודש המשא ומתן, תפתח הרשות הפלשתינית באינתיפאדה מדינית מחודשת נגד ישראל. זה איום סרק. שכן חמישה ימים לאחר מכן מתמודד נתניהו בפריימריז על ראשות הליכוד. כל חידוש המחויבות שלו להקמת שתי מדינות או רמיזה על פשרה וויתורים אחרים הוא נזק בבחירות הפנימיות. בסוף החודש ניתן יהיה לומר כי ינואר חלף עם הרוח, וכמו בסרט הנושא שם זה - "מחר הוא יום חדש". 2012 תהיה קשה למשא ומתן. ברק אובאמה טרוד בבחירות לנשיאות ולא ירצה להתערב ביישוב הסכסוך הנצחי בארץ הקודש. בעיקר כשהאביב הערבי הופך לסתיו. ייתכן כי זו גם שנת בחירות בישראל והממשל הפלשתיני מצוי בשלבים של ניסוח מחדש של מהות היחסים בין פת"ח לבין חמאס. אך אפשר להכין את הנדבכים. לפיכך ילקטו מולכו ועריקאת נושאים שהם חלק מהותי ממשא ומתן רציני וישתמשו בהם כדי לקיים את ההידברות, שהיא לעולם טובה מעימות אלים. בשלב הנוכחי ברור לצדדים כי הם משחקים בפוקר מדיני, אך שלא כרגיל, בקלפים שהם עצמם לא ישכילו להסתיר קרוב לחזה.
