"לא ידעתי"? זה לא מספיק | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא ידעתי"? זה לא מספיק

, עודכן

עדיין רב הנסתר מן הגלוי בידיעה על החברה הישראלית, שמכרה ציוד אלקטרוני בעל ערך אסטרטגי לאיראן. לא ישירות, כמובן, אלא תוך סחר עם גורם בדנמרק, שממנה זלג הציוד לארץ האייתולות.

האם היה לה היתר לעשות כן? היה לה מידע שהתחנה האחרונה שבה נעצרת הסחורה היא איראן? עוד עיסקה שעלולה לסייע למחמוד אחמדינג'אד לפרוץ את המצור הכלכלי-טכנולוגי שמנסה העולם הנאור להקים סביב טהרן? אין מידע. באורח תיאורטי, ייתכן שהגורמים המוסמכים בישראל ידעו על שרשור הסחורה בקו דנמרק-איראן ולא התנגדו. לא בפועל.

ברור כי ישראל פעילה בחסימת כל מוצר העושה דרכו למדינת הטרור הגדולה. היא אפילו בחרה בצעד בלתי שגרתי, ולא נטול בעיות, בבטלה עיסקה בשווי 140 מיליון דולר עם טורקיה מחשש שציוד כחול-לבן יעשה את דרכו לטהרן. מה שנכון לממשלה נכון גם לאזרחים.

המודעות הישראלית לסיכון שבעשיית עסקים כאלה התעוררה במהלך משפטו וכליאתו של נחום מנבר. לפני זמן מה היו פרסומים שחיברו בין צי האוניות של משפחת עופר לבין טהרן. עתה בא הפרסום על אלוט, ואין מי שיודע כמה כאלה עוד ממתינים בקנה.

לא זו בלבד שמצופה מכל חברה בעולם הנאור להימנע מעסקים שעלולים לחזק את האופציה הצבאית-גרעינית של איראן, אלא שבאשר לישראל ההקפדה חייבת להיות כפולה ומכופלת. בתקופה שבה ירושלים לוחצת על כל העולם לרחוק מאיראן, ומעודדת את הסנאט ואת בית הנבחרים לתבוע מהבית הלבן להטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן - כל גילוי כזה מחליש את המאמץ לשכנע את המדינות הנאורות להדק את המצור על האייתולות.

סחר ישראלי עם איראן הוא כהצהרות של בכירים ישראלים כאילו לא נשקפת ממנה סכנת גרעין לפני שנת 2015. אם אנשי ביטחון במדינת היהודים טוענים כך, מה נדרש מאחרים באמריקה ובאירופה? הם אינם צדיקים מן האפיפיור, או דואגים יותר ממר ביטחון היהודי. כך גם בסחר.

הפרסום שנכרך בשמה של אלוט חייב בדיקה. "לא ידעתי" אינו מענה ותירוץ טבעי. שלטון החוק יעשה את שלו, כנדרש. אך הנורמה הציבורית צריכה לפקוח עין על מי שלא נותנים את דעתם עליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר