"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיטוט בין מוקדי הכוח

,עודכן

אודי בן צבי הוא צעיר מוכשר ואמביציוזי. כמו צעירים רבים אחרים העושים את דרכם בעולם העסקים, התקדמות עבורו פירושה ניצחון, ומהו ניצחון אם לא התחושה של לחי אנושית רמוסה המתחככת ענוגות בעקב המגף שלך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ספרים אינם חלק מחייו של אודי; עבורו הם לא יותר מעוד דרך להדפיס כסף, ובשאיפה הרבה ממנו. ובכל זאת, נקרית לפניו הזדמנות להפוך ליד ימינו של סוקולוב, איש עסקים קשיש מהדור הישן שמחזיק בנתח נכבד מהשוק. בנו של סוקולוב התחרד ובאין יורש ריאלי, סוקולוב רוצה לדעת שהעסק שהשקיע בו את כל חייו נמצא בידיים טובות לפני שיתמסר למחלותיו.

אלא שידיים טובות הוא מושג רחב. התוכנית של אודי כוללת השתלטות עם נגיעות מאפיוזיות על שוק הספרים הישראלי. בתפריט: הרעת תנאי הסופרים, דחיקת ספרים לקרן זווית, שיטות שיווק נלוזות, מבצעים מפוקפקים ואפילו הקמת מתחרה פיקטיבית לכדי יצירת דואופול. נשמע מוכר? האם מזימתו של אודי תצלח? או שגם לסוקולוב, עם רגל אחת בקבר, נותרו כמה שפנים בשרוול?

ב"ככה זה עובד" יוצר עוזי זק סאטירה גרוטסקית ומשעשעת על שוק הספרים הישראלי ולא רק עליו: את המאורעות בחר למקם בשנת 1977; תקופה שמאפשרת לו להעביר ביקורת מרומזת לא רק על הכוח שנוטל את המושכות והקפיטליזם שהוא מייצג אלא גם על הגוורדיה הישנה והמנוונת, שמרגע שנלקח ממנה כוחה, עסוקה בטרוניות אבל לא תעשה דבר כדי להשיב מאבק.

הדור החדש עוד עושה עסקים בסגנון העולם הישן, אבל בקריצה; אין לו דבר עם עולם הערכים שאותו דור ביקש להנחיל. זק משעשע במיוחד כשהוא מתאר את מוקדי הכוח: מבריכת גורדון, דרך ישיבה במוסדות קולינריים מיתולוגיים כמו שמוליק כהן, שם סוגרים עסקאות ענק על רגל קרושה וקומפוט, ועד ישיבות שבהן כל אחד מפגין את כוחו על ידי סוג התה שהמזכירה נדרשת להכין לו, אך נותר חסר אונים אל מול מהלכים מפוקפקים וחנופה מקצועית של טיפוס מהסוג של אודי.

"ככה זה עובד" משעשע וקצבי לכל אורכו, אם כי לא פעם פונה נגד עצמו: הדמות של אודי - אבטיפוס של עסקן תאב בצע וכוח שהחל להיווצר באותן שנים ונשקף אלינו כיום ממדורי העסקים - נהנית להגחיך בפרוטרוט את סביבתה, אלא שנטייה זו הופכת את הרומן כמעט למפוטפט. אותה הגחכה גם הופכת את הדמויות לחד־מימדיות למדי, ובראשן אודי, שכאשר ידו על העליונה הוא מקצוען חלקלק, אך כשזה מתאים לקו העלילתי הוא תמים ואהבל ובתווך משחרר אמירות מוגזמות כגון "למי אכפת מספרים בכלל?", כדי להעיד עד כמה הוא נמנה עם האנשים חסרי המצפון בחליפות.

אך פטפטני ונטול סאבטקסט ככל שיהיה, כל עוד לא לוקחים אותו ברצינות רבה מדי "ככה זה עובד" חינני ועוקצני. או בקיצור, עובד. ¬

ככה זה עובד / עוזי זק

אפיק, 295 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר