על הפרובוקציה של צעירים ימנים, שגרמו לבהלת שווא בגבול עם ירדן בגלל סגירת שער המוגרבים בירושלים, חייבת מערכת אכיפת החוק להגיב ביד קשה, ובלי שום גמגום. מעשה זה עלול היה לגרום לחבלה חמורה ביחסים עם בית המלוכה ההאשמי, אך התקרית אינה גורם בדיון על המתרחש ברחבת הר הבית. החלטת מהנדס עיריית ירושלים להשבית את שער המוגרבים, ולמנוע בכך כניסת יהודים ונוצרים להר הבית, היא מהלך בעייתי. אם לא יבוטל בהקדם, יגרום לצרות צרורות בתחום המדיני, ואפשר כי גם לדם, יזע ודמעות. שכן אין דבר יציב באגן הקדוש לשלוש הדתות מאשר הסטטוס קוו. החזרת הגלגל לאחור, למצב שבו יהודים אינם עולים להר הבית באורח מסודר, תכביד על כל ממשלה לפותחו בפניהם מחדש. מצבו ההנדסי של גשר המוגרבים בכי רע. קיימת סכנה לביטחונם האישי של הצועדים עליו. ישראל ביקשה לבנות תחתיו גשר של ברזל, מעבר יציב לדורות. המלך עבדאללה ביקש מבנימין נתניהו להימנע מכך, ונענה. יש לירושלים עניין לשמר את מרקם היחסים העדין עם עמאן. גם בעבר נשלח ניצב מיכאל (מיקי) לוי לירדן כדי לשתף פעולה בהענקת תמיכה לקיר שכמעט קרס במסגד אל-אקצא, ובהתמוטטותו עלול היה להמיט על ישראל שבר עם כל העולם התרבותי. אך חופש התנועה להר הבית חייב להישמר בכל מחיר. בלי גשר חלופי? בבקשה. אך תיקון הגשר הארעי הקיים תוך כדי כניסה מתמדת לרחבה המרהיבה שבה עומדים מסגדי אל-אקצא ועומר. עמדת הערבים שלילית במהותה. הם נגד סגירת שער המוגרבים ובעדה; רוצים למנוע כניסת יהודים להר, אבל ליטול מישראל את הזכות להחליט מה לעשות באזור. כפי שאמר אתמול ראש עמותת אל-אקצא כאמל ראין - היהודים אשמים במצבו של גשר המוגרבים מפני שחפרו תחתיו. זו ליבת המחלוקת. מאז מלחמת ששת הימים חפרו היהודים בסביבת הכותל המערבי לרגלי הר הבית, ודרום משם את עיר דוד, והקימו פארק ארכיאולוגי לתפארת. אילו שיתפו הערבים פעולה עם ישראל, היו כל עמי האזור נהנים מפריחה כלכלית שיביאו בעקבותיהם מיליוני תיירים תאבי ארכיאולוגיה עתיקה. ישראל גם לא מחקה או שחקה את מכמני הארכיאולוגיה הערבית, ולראיה ארמון בית אומיה הניצב מלוא הדרו מדרום לאל-אקצא. רק שהם אינם רוצים לראות את החפירות הממחישות את הקשר היהודי למקום; את רחוב עמק עושי הגבינה שבו נמצאה האבן "לבית התקיעה להכריז", שהתגלגלה בעת חורבן ונחה שם כמעט אלפיים שנים; ואת מנהרות הכותל ואת הכתובות היהודיות, ובעיקר הם חוששים כי המשך העבודה הארכיאולוגית המקצועית יחשוף לעיני כל שרידים מבית המקדש השני - אותו משכן שיאסר ערפאת טען בעזות מצחו כי לא עמד שם מעולם. ישראל תמיד צריכה להושיט יד לארכיאולוגים ערבים ולהקשיב לפניות של גורמים ירדניים ופלשתיניים ומוסלמיים, אבל בכל הקשור לנגישות אל שכיות החמדה של ההיסטוריה היהודית - כמו בששת הימים - "הר הבית בידינו".
