פליטים? נרדפים בארצותיהם? על דעותיהם או על אמונתם? בבקשה, שערי הארץ פתוחים. מדינת היהודים אינה צריכה לאמנות בינלאומיות כדי לסייע לנרדפים. כבשירה של נעמי שמר - "טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת במלח/ זה מה שיש/ שב עימנו כאן". פרופ' רפי ולדן סיפר אתמול כי בבית החולים שיבא הוא מטפל בשלושה. נפצעו. איבדו איבר. רגליים מרוסקות. למרות שעשו כן בניסיון עברייני לחדור שלא כחוק לישראל - בבקשה, המדינה המארחת בעל כורחה לא תגרש פצוע ונכה ובעל מום שנפגע באש כוחותיה, גם אם כדין. אפילו הרעיון שיצטרפו לעם היהודי יכול היה להתקבל הדעת. לא שישראל תיזום פעולה מיסיונרית, אבל אם יבקשו - הדלת צריכה להיות פתוחה. היה אפשר להמליץ עליה לולא הנטייה המחמירה של רבני ישראל. כאשר בא אדם וביקש להתגייר בגלל סיבות לא נעלות גירש אותו שמאי מעל פניו. אך הלל הזקן גייר אותו והניח לו לעמוד על גבולות הישגיו. אילו התגיירו, היו בנותיהם או נכדיהם פרופ' ולדן של הדורות הבאים. אבל רבני 2012 משתייכים לאסכולת בית שמאי. החמצה. לפיכך אין ברירה. אם הממשלה לא תוציא את מהגרי העבודה, היא תעודד רבים להוסיף לזרום לישראל. זה יהיה צונאמי אנושי. זה יעמיד את יהדותה של ישראל בסימן שאלה. יערער עוד יותר את האיזון הדמוגרפי העדין. יפגע לא רק במעמד היהודים, אלא גם בזה של ערביי ישראל. לפיכך אין לגרש את מי שנפגעו ואין לסלק ילדי זרים שנולדו בישראל וזו מולדתם, והם היו רוצים להסתפח לרוב היהודי אילו היו הרבנים מבית הלל, אבל מקומם של האחרים בארצותיהם. ההחלטה שהתקבלה אתמול בממשלה ראויה בשלושה תנאים: החזרתם לארצות המוצא חייבת להתנהל תוך הקפדה על כבוד האדם, למעט בשימוש בכוח, ולהעניק דמי שיקום בלב חפץ, כפי שבעצם הציע אלי ישי לפני זמן רב, וגם עתה הוא מבקש להכפיל את הקיצבה שהיא כ-500 דולר; להתדיין עם הממשלות באפריקה שלא ייגעו לרע בשבים לארצותיהם ולמולדתם; ולהעניק להם יחס נאות שיהפכם לשגרירי רצון טוב של הארץ אשר אירחה אותם אך שלחה אותם בחזרה. מה שמקשה על כל אלה היא המעורבות הברוטאלית של מפגינים מזן כהנא נגד המסתננים.
