השיקולים הכלכליים הכריעו את הביטחון
, עודכן
מי אמר שבאיחוד האירופי בעל המאה הוא גם בעל הדעה-
קחו את יוון כדוגמה: מדינה על סף פשיטת רגל, שתלויה ב"אירופה הישנה" - צרפת וגרמניה - כדי לשרוד. האם בגלל זה אותה יוון תטה אוזן להצעות של אותן מדינות ותקבל את הרעיון להטיל עיצומים על הנפט האיראני בעקבות דו"ח סבא"א המפליל את איראן? או אולי לפחות יסכימו היוונים להעניש את המשטר האיראני - אם לא על הגרעין, לפחות על תקיפת השגרירות הבריטית בטהרן ביום שלישי? לחלום תמיד אפשר.
שרי החוץ של האיחוד לא הגיעו להסכמה על הטלת איסור קניית נפט מאיראן. במקום זאת הם סיכמו על צירופם של 180 אישים וגופים איראניים חדשים לרשימה השחורה האירופית. מדובר בסנקציות הכוללות הקפאות נכסים שהם על אדמת אירופה ואיסור ביקורים במדינות האיחוד. כל מי שקשור או כפוף למשמרות המהפכה, האחראיים לתוכנית הגרעין, כולל חברת הספנות האיראנית שיהיו ברשימה, לא יוכלו לבקר, לדוגמה, באייפל. טהרן תסתפק בגלויות.
צריך לזכור כי יוון השקועה במשבר כלכלי פוליטי חריף ביותר תלויה, בין היתר, בנפט האיראני. מבחינתה, סנקציה כזו רק תוביל אותה צעד אחד נוסף אל עבר קריסה מוחלטת. במובן זה היתה אתמול יוון הסוס הטרויאני של רוסיה וסין באיחוד. גם איטליה, מדינה נוספת השקועה בחובות קשים, לא מצטערת שאחת הסנקציות היעילות ביותר לא עברה.
דווקא ב-2011 היו יוון ואיטליה מהידידות הגדולות שלנו של השנה - עד שזה מגיע לאינטרסים כלכליים. אין ספק שהמשבר הכלכלי באירופה, העתיד המעורפל של היורו ומצבם המעורער של הבנקים באירופה משחקים לידי איראן.
איזה עיתוי אדיר כדי לסיים את פרויקט הגרעין! איראן יכולה לצפצף על העולם ולבנות פצצה, לאפשר פריצה לשגרירות מערבית חשובה, לדכא (ביוני 2009) מהומות באופן אלים ביותר, לתכנן חיסול של שגריר סעודי בוושינגטון, ואפילו לתכנן לכאורה לתקוף בסיסים אמריקניים בגרמניה. ועוד לא הזכרנו את התמיכה בארגוני טרור ואת התמיכה במשטרו האפל של אסד.
יכול להיות שהאיסור לבקר במגדל אייפל הוא עונש אירופי כבד ביותר, אבל הוא בטח לא מועיל ומספק. שר החוץ הצרפתי ביקש, כך אומרים, להרגיע והבטיח להמשיך במאמצים. יכול להיות שהוא חשב שהאיראנים גם לא יוכלו לבקר בשער הניצחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.