אי-יציבות במצרים: עתיד מעונן

עדיין מוקדם להעריך לאן פניה של מצרים, אך בהחלט אפשר לאמוד כיוונים אפשריים. דבר אחד כבר בטוח, האביב הערבי מביא איתו בעיקר גשם של עוינות כלפי ישראל וכן התפתחויות אסטרטגיות שליליות מאוד.

בסוף שנות ה-70 יצאה מצרים ממעגל הלחימה נגד ישראל לאחר שהיתה אויבת מסוכנת. עם השנים חלה התפתחות חיובית במערכת היחסים בין המדינות, ולמעשה נוצרה שותפות אסטרטגית. כיום, ערב הבחירות במצרים, אין לדעת מה יהיה מעמדן של התנועות האיסלאמיות, אך בטוח שהן יתחזקו; ולא ברור אם הכסף הסעודי והנשק האמריקני ימנעו סחף במדיניות של מצרים ואם בכלל תישאר מצרים שחקן אזורי פעיל, כפי שהיתה בעידן מובארק, או שתתכנס בעצמה עד שתלבן את בעיותיה הפנימיות.

מבחינתנו, נוצר מצב של חוסר ודאות בשני מישורים: האחד באשר לשמירה, בעתיד הרחוק יותר, על המסגרת הפורמלית של הסכם השלום. המישור האחר הוא בעל השלכות מיידיות - מה יקרה בכל הנוגע לשותפות האסטרטגית בין המדינות.

הבעיה היא שבעקבות סילוק מובארק התחזקה היכולת של גורמי צד שלישי לאתגר את יחסי ישראל-מצרים. הכוונה היא להתגרויות מצד חמאס וחיזבאללה, שינסו להביא לחיכוך בין ישראל למצרים בגבול הדרומי. על כן ישראל מחויבת ליתר זהירות בכל הקשור למידת התגובה כלפי ארגונים אלה, עקב ההשפעה שתהיה לתגובה על מערכת היחסים עם מצרים.

דבר אחד ברור, היחסים הטובים עם מצרים, הן שלנו והן של ארה"ב, תלויים ביכולת הצבא להישאר בשלטון. ראשי הצבא המצרי מהווים חלק חשוב מהמעמד הבינוני המצרי, והחיילים נהנים מחיים נוחים יחסית כשצורכיהם המינימליים מסופקים על ידי הצבא. את זה אי אפשר לומר לגבי ההמונים המצרים בכפרים ובאזורי המצוקה בערים.

לכן סביר שהצבא ישמור על מעמדו, לפחות בטווח הקצר. יש לו אינטרס לעשות זאת. תרחיש לא פחות סביר הוא שחיילים יסרבו לפגוע במפגינים מקרב האחים המוסלמים, גם אם הם מסוכנים לשלטון, ומכאן קצרה הדרך להתפוררות. אם הצבא יאבד את כוחו, מצרים תיכנס לתקופה של חוסר בהירות וחוסר משילות, המצב הכלכלי בה יידרדר, והדבר יביא להפניית הכעס כלפי ישראל ולהפסקת השותפות בין שתי המדינות.

אין ספק כי תפיסת העולם של אובאמה, שתמכה בתנועת השחרור - קרסה. עבורנו ועבור המערב טוב יותר שהמשטרים הקיימים ישתמרו.

אמנם גם במצב של שינוי המשטר במצרים לא נעמוד תחת איום צבאי מיידי, כי הצבא המצרי ייחלש משמעותית, אבל עלינו להיערך לכך שלא נוכל עוד להניח כי הגבול המצרי הוא גבול שלום.

הכותב הוא תא"ל (מיל')