להסיר את המסווה

כבמקרים רבים, (כמעט) כל התקשורת מתגייסת לתעמולה נגד מה שהיא מכנה "החוק לייבוש עמותות השמאל", למרות התייחסותו לכל עמותה, מימין ומשמאל. אבל התקשורת יודעת על מה היא מחפה: ממשלות זרות פועלות לשנות את רצון הבוחר הישראלי באמצעות הזרמת כסף לעמותות שנויות במחלוקת, שעיקר פעילותן נמצא בליבת הוויכוח הפוליטי בישראל.

השיח השקרי בתקשורת ביחס לחוק הציגו כחוק גמור וחלוט, בעוד מדובר בתחילת התהליך, ובזמן הזה צריך וראוי לקיים את הדיון הציבורי בשאלת מימונם של ארגונים לא ממשלתיים על ידי ממשלות זרות - לא למטרות הומניטריות, זה רק המסווה, אלא למטרות פוליטיות.

הטיעון השחוק: החוק יגרום נזק תדמיתי לישראל. ומה עם הנזק התדמיתי העצום שהמימון האירופי גורם לישראל באמצעות העמותות הללו? הנזק התדמיתי קיים משום שהאירופאים מעוניינים בו. הנה, רוב המימון הזר לארגונים לא ממשלתיים במזרח התיכון הולך בעיקר לעמותות פוליטיות ישראליות (ופלשתיניות), ורק כמה פירורים נזרקים לארגוני זכויות אדם בסוריה, בלוב ובמצרים, למשל, אף שהם זקוקים לכך יותר.

ועוד טיעון שחוק: החוק פוגע בדמוקרטיה. דווקא הטיעון הזה מביא לזילות הדמוקרטיה. האם מישהו מהקוראים מכיר את חברי "שוברים שתיקה"? או את הישראלים שהסתובבו בחו"ל בשבוע האפרטהייד וסיפרו לעולם איזו מדינה רעה וגזענית היא ישראל? כמעט שלא תראו אותם פה, שכן עובדה היא שמדינות זרות מממנות ישראלים כדי להשיק בעולם מסע תעמולה אנטי-ישראלי. ואת זה רוצים שנאפשר? כיצד זה קשור לדמוקרטיה? יותר מעמותות פוליטיות, קשור החוק הזה בחיזוק עצמאותה וריבונותה של ישראל.