במבט ראשון נראה שהפצצה ששוגרה על ידי סבא"א לעבר טהרן נחתה דווקא בוושינגטון, ובעיתוי גרוע - שנה לפני הבחירות. ואכן, בעיצומה של ההתמודדות עם מצוקותיו וחוליו של המשק האמריקני, כשהוא ניצב מול אתגר רפובליקני קשה (לנוכח המועמד המרשים מיט רומני), מצא אובאמה על שולחנו את האקדח המעשן של סבא"א, שפיזר באחת את העמימות באשר לכוונותיה של איראן במרחב הגרעיני. לא זו בלבד שיש בכך כדי לשאוב את הבית הלבן לזירה שממנה ביקש להתנתק, אלא שתיק ההוכחות החד-משמעיות שנחשף עתיד להעמידו בעמדת מגננה מול המחנה הרפובליקני, שזה מכבר האשים את הנשיא בהתנהלות פייסנית כלפי האיום. יתרה מזו: אף שרק לאחרונה התבשר העולם על עיבוי הנוכחות האמריקנית בזירת המפרץ כמשקל נגד לנסיגה מעיראק, מגמת פניה הכללית של וושינגטון היא להימנע ככל הניתן ממחויבויות צבאיות חדשות. כפי שרמזה מזכירת המדינה קלינטון לאחרונה, מוקד הדאגה העתידי של ארה"ב אמור להיות בזיקה לאיום מכיוונה של בייג'ין על אינטרסים אסטרטגיים חיוניים בחצר האחורית של סין, ולא בהקשר מזרח-תיכוני כלשהו. לפיכך, הכורח להיערך מול איראן מכביד ומעיק. בנוסף, הקשחת הקו לנוכח הממצאים טומנת בחובה את סכנת ההתלקחות הצבאית, שסכנותיה מבחינת אובאמה מוחשיות וחמורות. בין היתר, עלולה הסלמה בחזית האיראנית (שארה"ב תצטייר כמעורבת או כתומכת בה) לטרפד את מאמצי הנשיא להושיט יד מפייסת לעולם המוסלמי, ובה בשעה להוליד גל טרור נגד יעדים אמריקניים וכך להחזיר את האומה האמריקנית לעידן שממנו ביקש להתרחק - איום הטרור הגלובלי. גם הנסיקה הצפויה במחירי הנפט העולמיים עקב שיתוקו האפשרי של זרם הנפט האיראני על רקע של פעילות צבאית עלולה לטלטל ולזעזע את שוקי העולם, וכן להכניס את הכלכלה העולמית לסחרור. עם זאת, מבט מעמיק בדו"ח מצביע גם על חלון הזדמנות עבור אובאמה. האיום האיראני עשוי להעניק לנשיא את קרש הקפיצה החיוני כדי למצב את עצמו כמנהיג נחרץ בניגוד לדימוי ההססני שהקרין בזיקה למשבר הלובי, כשנגרר ליוזמת התקיפה האווירית בהנהגתן ובפיקודן של בריטניה וצרפת. אין המדובר עדיין, בשלב הנוכחי, ביוזמה צבאית בפועל, אלא בייזום ובאכיפה של מסכת מרחיקת לכת של עיצומים כלכליים, שיכללו את הענשתן של חברות (כולל סיניות) שיספקו לאיראן תזקיקי נפט, כמו גם את שיתוקה של המערכת המוניטרית האיראנית. במילים אחרות: גם לנוכח הסתייגותן של סין ורוסיה, העלולות לטרפד מהלך של לוחמה כלכלית כואבת במועצת הביטחון, קיים מרחב תמרון עבור הממשל לפעול, הן באופן חד-צדדי והן בתוך כינון קואליציה אירופית רחבה. דווקא על רקע הבחירות יכול אובאמה לזכות בנקודות במישור המנהיגות, כראוי למעמדה של מעצמת העל, בייחוד לנוכח חזון העולם המפורז מנשק גרעיני שהיתווה. בהקשר זה יש היגיון בהליכה אמריקנית על הסף ובהידוק של משטר הסנקציות, לצד, בין היתר, חזרה לקו שביטא סגן הנשיא ביידן לפני כשנתיים: הענקת "אור צהוב" לישראל בכל הקשור להעלאת האופציה הצבאית לקידמת הבמה כחלק מאסטרטגיה הרתעתית וכמבוא לקראת מימוש תרחיש כוחני יותר (אם מצידה של וושינגטון ואם בגיבויה). החודשים הקרובים יבהירו אם אובאמה יחריף את מדיניותו במרחב האיראני כדי להתמודד בהצלחה עם האתגר שממנו אינו יכול לחמוק עוד.
על אובאמה והפצצה האיראנית
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
