סליחה שצדקנו
, עודכן
גם אם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית התעוררה סוף סוף - היא לא חידשה לישראל דבר. בווינה אמנם "נחשף" לעולם כי איראן בונה פצצה גרעינית, אבל זה קרוב ל-20 שנה שירושלים מתריעה על כך. העולם טען שנים שישראל פרנואידית. מעניין, מה הוא יגיד עכשיו-
איראן הצליחה לתעתע בכולם, אפילו במודיעין האמריקני. מישהו זוכר את דו"ח הערכת המודיעין הלאומית בארה"ב מ-2007, שקבע כי לא נמצאו ראיות שאיראן חידשה את תוכנית הגרעין?
העולם הנאור, זה שלא נקף אצבע לפני 70 שנה, בחר גם הפעם לטמון ראשו בחול לנוכח האיום החדש שאליו נקלע העם היהודי. הרפובליקה האיסלאמית של איראן לא הסתירה מאז היווסדה שהיא מייחלת לחיסול "הישות הציונית", אבל עבור האינטלקטואלים בעולם מדובר היה בסתם רטוריקה. במהלך דרשה שנשא ב-2001 אמר נשיא איראן דאז, עלי רפסנג'אני, כי "מספיק שימוש בפצצה גרעינית אחת כדי לחסל את ישראל". זה לא שיבש לאף אחד את ההכנות לחג המולד. אירופה היתה צריכה להמתין עד לחשיפת הכור בנתאנז ב-2002 כדי לשלוח את הטרויקה (שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה) לטהרן. טוב שלא באונייה.
ב-15 בנובמבר 2004 נשם העולם לרווחה: הטרויקה האירופית חתמה עם איראן הסכם "היסטורי" שבו איראן הסכימה להשהות העשרת האורניום. הדיפלומטיה האירופית במיטבה. בישראל סירבנו להתלהב וסליחה שצדקנו. באוגוסט 2005 שבה איראן להעשיר אורניום. שנה קודם עלי חמינאי, המנהיג הרוחני, הוציא "פאתווה" הקובעת כי ייצור נשק אטומי אסור על פי האיסלאם. לא ברור אם הדברים נאמרו לפני או אחרי התפילה. אגב, כבר ב-14 בדצמבר 2009 פירסם ה"טיימס" הלונדוני כי מסמכים איראניים מ-2007 מעידים על פעילות איראנית לייצור נפצים עבור נשק גרעיני. אבל לסבא"א לקח עוד קצת זמן. בין 2006 ל-2008 העבירה מועצת הביטחון של האו"ם ארבעה סבבים של סנקציות "מדגדגות" נגד איראן. הסנקציות הבאות אמורות להיות "משתקות". בינתיים, הן יותר משתקות את סין ורוסיה.
הדו"ח של סבא"א פוקח לעולם את העיניים. הוא מבהיר לכולם כי "אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז - אז כנראה שזה ברווז". מדבדב יכול עד מחר להאשים את ישראל בשימוש ב"רטוריקה מסוכנת" ונשיאי צרפת וארה"ב יכולים עד מחר לכנות את נתניהו "שקרן". אותו "שקרן" הזהיר כבר ב-1996 כי איראן מהווה את האיום הגדול ביותר על קיומה של ישראל מאז 1948.
הכדור כבר לא בידי איראן. הוא בידי העולם שאמור למנוע בעתיד "אני מאשים" נוסף המזכיר את זה של היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר, מנאום הפתיחה של משפט אייכמן. כן, עד כדי כך הסיפור הזה מסוכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
