סל התרופות: לעשירים בלבד?

ועדת סל התרופות המתכנסת השבוע לישיבתה הראשונה חייבת להודיע לממשלה כי היא מתפטרת משום שהסכום המוקצה לה - 270 מיליון שקלים - הוא סכום זעום שאינו מאפשר לענות על צורכי החולים.

* * *

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק ב-1995, קבע סל שירותים בסיסי ושוויוני. בד בבד, נקבע מנגנון עדכון לסל כדי לשמר את רמת הרפואה באמצעות הוספה, מדי שנה, של תרופות וטיפולים חדשניים.

בשנים האחרונות מתנערת הממשלה מאחריותה ומחובתה לעדכון ריאלי. תקציב הסל לשנה זו הוא הנמוך ביותר מהתקציב שניתן בשש השנים האחרונות. בנוסף, בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה המובלת על ידי משרדי הבריאות והאוצר, ולפיה מקוצצים סכומי כסף מתוך תקציב הסל למטרות אחרות, למשל ריפוי שיניים לילדים, חיסונים או הטסת פצועים במסוק.

בשבוע שחלף פנה מנכ"ל משרד הבריאות במכתב לחברי ועדת הסל בבקשה לוותר מלכתחילה על סכום של 30 מיליון שקלים שיוקצו על ידי המשרד להקטנת ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופות. הקריטריונים לזכאות ייקבעו בעתיד על ידי המשרד - מה שמותיר סימן שאלה באשר לאובייקטיביות הקריטריונים שייבחרו.

תפקידו של משרד הבריאות הוא להילחם למען הגדלת תקציב הסל ולמצוא מקורות תקציביים חלופיים, ולא להפוך את תקציב סל התרופות לקופה הקטנה של משרד הבריאות. כידוע, נגיסה בתקציב סל התרופות המצומצם רק תעמיק את הפערים ואת חוסר השוויוניות במערכת הבריאות. העשירים יפנו לביטוחים הפרטיים היקרים המאפשרים לרכוש תרופות וטיפולים חיוניים שנותרו מחוץ לסל. אולם חסרי היכולת, אשר ידם אינה משגת רכישת ביטוחים פרטיים, ייוותרו ללא תרופות חיוניות או מצילות חיים. האם לכך ייקרא צדק חברתי-

ההצעה להקטין את ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופה היא הצעה ראויה כשלעצמה. אך הקלות הבלתי נסבלת שבה ממומנת ההצעה על חשבון תקציב סל התרופות מקוממת.

במקום לנהל מאבק על הגדלת המשאבים המוקצים למערכת הבריאות בכלל ולתקציב הסל בפרט, בחרו משרדי האוצר והבריאות בדרך הקלה של שליחת יד לתקציב סל התרופות. מה גם שכדי לוודא כי ההחלטות שיתקבלו בוועדת הסל השנה יתאימו לציפיות הממשלה, נקבע הרכב תמוה של חברי הוועדה. מספרם הגבוה של עובדי מדינה בוועדה בכלל, ושל אנשי משרד האוצר בפרט, מעורר ספקות לגבי היכולת לקבל החלטות אובייקטיביות לטובת הציבור, כמו גם מינויו כנציג ציבור של מי שהיה עד לפני חודש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חברי ועדת הסל אינם צריכים להיות עלה התאנה של מדיניות הממשלה, ומאחר שאינם יכולים בנסיבות הנוכחיות למלא את תפקידם לטובת הציבור, עליהם להתפטר.

הכותבת היא ח"כית בקדימה