"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סל התרופות: לעשירים בלבד?

,עודכן

ועדת סל התרופות המתכנסת השבוע לישיבתה הראשונה חייבת להודיע לממשלה כי היא מתפטרת משום שהסכום המוקצה לה - 270 מיליון שקלים - הוא סכום זעום שאינו מאפשר לענות על צורכי החולים.

* * *

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק ב-1995, קבע סל שירותים בסיסי ושוויוני. בד בבד, נקבע מנגנון עדכון לסל כדי לשמר את רמת הרפואה באמצעות הוספה, מדי שנה, של תרופות וטיפולים חדשניים.

בשנים האחרונות מתנערת הממשלה מאחריותה ומחובתה לעדכון ריאלי. תקציב הסל לשנה זו הוא הנמוך ביותר מהתקציב שניתן בשש השנים האחרונות. בנוסף, בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה המובלת על ידי משרדי הבריאות והאוצר, ולפיה מקוצצים סכומי כסף מתוך תקציב הסל למטרות אחרות, למשל ריפוי שיניים לילדים, חיסונים או הטסת פצועים במסוק.

בשבוע שחלף פנה מנכ"ל משרד הבריאות במכתב לחברי ועדת הסל בבקשה לוותר מלכתחילה על סכום של 30 מיליון שקלים שיוקצו על ידי המשרד להקטנת ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופות. הקריטריונים לזכאות ייקבעו בעתיד על ידי המשרד - מה שמותיר סימן שאלה באשר לאובייקטיביות הקריטריונים שייבחרו.

* * *

תפקידו של משרד הבריאות הוא להילחם למען הגדלת תקציב הסל ולמצוא מקורות תקציביים חלופיים, ולא להפוך את תקציב סל התרופות לקופה הקטנה של משרד הבריאות. כידוע, נגיסה בתקציב סל התרופות המצומצם רק תעמיק את הפערים ואת חוסר השוויוניות במערכת הבריאות. העשירים יפנו לביטוחים הפרטיים היקרים המאפשרים לרכוש תרופות וטיפולים חיוניים שנותרו מחוץ לסל. אולם חסרי היכולת, אשר ידם אינה משגת רכישת ביטוחים פרטיים, ייוותרו ללא תרופות חיוניות או מצילות חיים. האם לכך ייקרא צדק חברתי-

* * *

ההצעה להקטין את ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופה היא הצעה ראויה כשלעצמה. אך הקלות הבלתי נסבלת שבה ממומנת ההצעה על חשבון תקציב סל התרופות מקוממת.

במקום לנהל מאבק על הגדלת המשאבים המוקצים למערכת הבריאות בכלל ולתקציב הסל בפרט, בחרו משרדי האוצר והבריאות בדרך הקלה של שליחת יד לתקציב סל התרופות. מה גם שכדי לוודא כי ההחלטות שיתקבלו בוועדת הסל השנה יתאימו לציפיות הממשלה, נקבע הרכב תמוה של חברי הוועדה. מספרם הגבוה של עובדי מדינה בוועדה בכלל, ושל אנשי משרד האוצר בפרט, מעורר ספקות לגבי היכולת לקבל החלטות אובייקטיביות לטובת הציבור, כמו גם מינויו כנציג ציבור של מי שהיה עד לפני חודש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חברי ועדת הסל אינם צריכים להיות עלה התאנה של מדיניות הממשלה, ומאחר שאינם יכולים בנסיבות הנוכחיות למלא את תפקידם לטובת הציבור, עליהם להתפטר.

הכותבת היא ח"כית בקדימה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר