ככה נראה "אביב"? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ככה נראה "אביב"?

, עודכן

מועמר קדאפי היה רחוק מלהיות שה תמים. מספיק להיזכר בפיגועים המחרידים של שני מטוסי הנוסעים, בואינג 747 של פאן-אם ב-1988 מעל לוקרבי (270 הרוגים) ומטוס ה-DC10 של חברת UTA הצרפתית מעל המדבר בצ'אד (171 קורבנות), שלהם היה אחראי, כדי להבין מי היה האיש.

ובכל זאת, תמונות הלינץ' מיום חמישי היו בלתי נסבלות בדיוק כמו הצילומים של "עולי הרגל" הלובים שהגיעו בהמוניהם ל"שוק התוניסאי" המקומי, שם הוחזקה במקרר קצבים גופת הרודן יחד עם זו של בנו, מועתסם. כולם ביקשו להצטלם בחגיגיות עם הגופה והבליטו למצלמה את ראשו של קדאפי. זה לא היה בדיוק מחזה של לוב המתחדשת, עם הפנים קדימה.

יש להניח כי במפקדת נאט"ו, בוושינגטון, בפאריס ובלונדון חשו אי-נוחות לנוכח התמונות. הלוא אלה שיצאו למערכה נגד קדאפי ניסו למכור לעולם אלטרנטיבה שפויה לרודן. התמונות האחרונות מלוב רק מוכיחות עד כמה "האלטרנטיבה" רחוקה מלהיות מוכנה, גם אם הן מבטאות תסכול של עם מדוכא במשך ארבעה עשורים.

יהיה מי שיגיד כי גם המערב היה צריך לעבור דרך אותן זוועות כדי להגיע לדמוקרטיה. צרפת, למשל. אלא שאנחנו לא ב-21 בינואר 1793, היום שבו הוצא להורג לואי ה-16. ב-14 ביולי (יום כיבוש הבסטיליה) אבל ב-1958 תלו בכיכר בבגדד את המלך האחרון של עיראק, פייסל השני. גם כאן העם רצה דם - וקיבל. את צ'אושסקו ואת רעייתו הוציאו להורג ביריות, אבל לא לעיני הקהל. בינתיים התקדמנו. כך קיווינו.

הסתובבתי לפני כמה שבועות בלוב. המורדים גידלו זקנים ונשבעים רק ב"אללה הוא אכבר". יותר ממאה שבטים יבקשו לקבל משהו מהירושה ובריטניה וצרפת ידאגו, מן הסתם, לחוזי נפט שמנים לפני עזיבתן, בדיוק כפי שהאמריקנים עושים בעיראק. כמובן מבטיחים בחירות בעוד שמונה חודשים. בחירות יהיו, אבל לא דמוקרטיה. מלחמת אזרחים היא בהחלט אפשרות.

המצחיק הוא שקדאפי חזר למוטב וויתר על תוכנית הגרעין שלו לאחר שראה מה אירע לסדאם. אז, בשלהי 2003, הוא לא תיאר לעצמו שגורלו הולך להיות אכזרי יותר.

ובינתיים, בשאר אסד, כמו חבריו מנהיגי הערב, משקשק. אם יש אדם שלא הייתי מתחלף איתו היום זה אסד. הוא חי על זמן שאול והתמונות מלוב רק ממריצות את הרחוב. לעומת זאת, נשיא תוניסיה הגולה, זין אל-עבדין בן עלי, בטח מברך על החלטתו לברוח לסעודיה, גם אם אמרו עליו אז שהוא לא גבר. רק מובארק המסכן לא יודע באמת מה לחשוב. לפחות לא עדיין.

ובינתיים, בתוניסיה יוצאים היום להצביע. בחירות ראשונות של "אביב העמים הערבי". המפלגה האיסלאמיסטית "נהד'ה" (תחייה) מובילה בסקרים. ניצחון שלה, יחד עם "צילומי הראש" האחרונים של קדאפי, רק מגבירים את החשש שכל האביב הזה יוביל ל"תחייה" - אבל לא לתחייתם של האנשים הטובים והראויים אלא לשחרורם של כוחות הרוע דווקא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאי להכיר