"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העשבים השוטים של מכבי

,עודכן

מה יש בה במערכת הצהובה המשומנת, שהיא מצליחה להצמיח מתוכה עשבים שוטים, דור אחר דור, עונה אחר עונה. הנה קופץ לו ארל וויליאמס להכות אוהדים במדריד, הנה צ'ורה חובט בעיתונאי העיתון הזה, אלי סהר, רק כי העז לכתוב מילת ביקורת על המועדון הכביר, הנה גיא פניני מאחל לשחקן יריב שיחלה בסרטן בראש ומשתמש במילה נאצי, והנה וויל ביינום, זר חביב ששיחק פה לרגע, דורס עוברי אורח תמימים ויוצא - איך לא כשמדובר במכבי - זכאי וצח כשלג. ועוד לא דיברנו על סופו החביב, שטיפס במעלה מגרש הכדורסל הקטן בהדר יוסף כדי לחבוט באוהד.

לכן לא היה מפתיע לראות את ההתנהגות הזחוחה בקרב אנשי קבוצת הכדורגל של המועדון. הם החליטו שמפוצצים את המשחק ולא משחקים, ג'ורדי אמר להרים ידיים ולהפסיק את הדרבי. עוד רגע ההולנדי החביב היה לוקח את הכדור ויוצא מבלומפילד. הוא הרי בא ללמד אותנו הלבנטינים איך מתנהגים ובדרך גם לקח את המיקרופון של כתב הערוץ הראשון. בכל זאת, ככה זה באירופה.

וכמובן איך אפשר בלי התכשיט ערן זהבי, 2.6 מיליון שקלים במשכורת, אבל עדיין "פיו פיו" עם האצבעות. נו, מה אפשר לצפות. אם המועדון שלו בעצמו הפיץ חולצות עם ציור של אקדחים ומוכר אותן לכל דכפין כדי לחגוג ניצחון במשחק ספורטיבי, מה יגידו אזובי היציע. אחר כך הם ישלחו את הקפטן שלהם לקמפיין נגד אלימות. אחד בפה ואחד בלב. פיו פיו.

חשוב לשים לב להבדל המהותי. בהפועל מדובר בקהל. אלים, דוחה, שנון, פוגע. תגידו מה שאתם רוצים. במכבי בעלי התפקידים שמים עצמם מעל החוק. אנשים שפרנסתם היא הספורט עולים ליציע וחובטים באוהד שקנה כרטיס.

נכון, האוהדים הללו צריכים לשבת בקלבוש, ויפה היתה שעה אחת קודם, אבל זה לא מוריד גרם מהביזיון של מכבי.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עדי רובינשטיין

כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".

כדאילהכיר