חמאס אותו חמאס

בחמש וחצי השנים שחלפו מאז חטיפת גלעד שליט ידע ארגון חמאס רק אכזבות וכישלונות. אנשיו אמנם הצליחו ביוני 2007, כשנה לאחר שחטפו את שליט, להשתלט על רצועת עזה, אבל מאז לא הצליחו לבסס את שלטונם ברצועה ונכשלו במאמציהם לקנות את תמיכת האוכלוסייה העזתית, ובעיקר כשלו בניסיונם לקדם את השפעתם לגדה המערבית.

במבצע עופרת יצוקה ספג חמאס מהלומה קשה, ומאז הוא מקפיד לשמור על השקט לאורך גבול הרצועה ואף פועל לאכוף את הרגיעה שהושגה בין הצדדים גם על ארגונים אחרים, שאינם סרים למרותו. כך הפך חמאס מארגון התנגדות, המתגאה במאבקו ללא הפשרות בישראל, לקבלן ביצוע מטעמה המופקד על שמירת השקט והרגיעה לאורך הגבול המשותף.

מעטים הפלשתינים התולים תקוות בלהטוטיו המדיניים של יו"ר הרשות אבו מאזן. איש אינו מאמין באמת כי אבו מאזן יוכל לחלץ מישראל ויתורים של ממש שישנו במשהו את המציאות בגדה. ובכל זאת, אבו מאזן יכול להציג קבלות בכל האמור בשיפור תנאי החיים בגדה והשבת הרגיעה לערים הפלשתיניות. הוא גם יכול לזקוף לזכותו את שדרוג המעמד הבינלאומי של הפלשתינים, ואת הופעתו המרשימה באו"ם.

למול אלו ניצב חמאס בידים ריקות. דרך המאבק לא קידמה את הפלשתינים מילימטר אחד לעבר מטרתם, וגבתה מהם מחיר גבוה. חמאס לא הצליח לשבור את הסגר על הרצועה, ולא הצליח להבקיע את חומת הבידוד הבינלאומי שהטילה עליו ישראל.

אין פלא שנוכח המבוי הסתום שבו מצא עצמו חמאס הוא היה נכון לרכך את עמדותיו כדי להגיע לעיסקת שליט המיוחלת, עיסקה שלה היה זקוק כמו אוויר לנשימה.

יש מי שסבור שהעיסקה תנוצל בידי חמאס כדי להשיג לגיטימציה בינלאומית וכדי לקדם מהלכי פיוס מול אבו מאזן. אפשר שכך יקרה. אבל צפייה בנאומו של חאלד משעל המבשר על העיסקה מלמדת כי חמאס גמר אומר להישאר אותו חמאס. ארגון המחויב למאבק בישראל והמסרב להשלים עם קיומה, גם אם נכון לגלות פרגמטיות ולהגיע עימה להסדרי רגיעה שיאפשרו לו להתבסס.

מבחינה זו סיום פרשת שליט הוא סיום אישי שמח לגלעד ולמשפחתו, אבל אין הוא מבקש שום שינוי כיוון במאבק שבין ישראל לחמאס העלול להוליד ניסיונות נוספים שלו לחזור על הישגו מלפני כחמש שנים, עת עלה בידו לחטוף את גלעד שליט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו