לכאורה כל מי שחרד לזכויות אדם ולזכויות הבסיסיות של עובדים צריך להתקומם נגד פסק הדין של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה נילי ארד, שבפעם השנייה בתוך חודש פסקה שההתפטרות של מאות הרופאים המתמחים אינה חוקית ואינה לגיטימית. ואולם, מעיון מעמיק בפסק הדין ומהיכרות מתמשכת עם רזי המאבק הקשה והכואב של הרופאים, עולה שצדקה השופטת ארד כשקבעה גם הפעם כי באופן מהותי ההתפטרות של הרופאים היא בבחינת שביתה פראית המסכנת חיי אדם, וכי אכן כלל לא מדובר בהתפטרות אישית נפרדת אלא ב"צעד ארגוני מובהק המכוון לפתיחת ההסכם הקיבוצי (שעליו חתמו ב-25 באוגוסט ההסתדרות הרפואית והממשלה), ובתוך כך להביא לקיצור תקופתו ולשינוי תנאי ההעסקה והשכר של הרופאים בכלל, ולא דווקא של הרופאים המתמחים". חשוב במיוחד לחזור לתכתובת דוא"ל שצוטטה בהרחבה בפסק הדין כהוכחה לכך שהודעות ההתפטרות הן מסווה לשביתה פראית, בלתי חוקית ובלתי מתחשבת בציבור החולים. בהתכתבות זו מ-26 בספטמבר פנו מארגני המאבק למתמחים ודיווחו להם שכבר יש "517 מתפטרים. היום יתקיימו פגישות בשערי צדק והדסה הר הצופים. יש שם פוטנציאל לעוד 100 מתפטרים בערך... כדי שמשהו מהמטרות שלנו יתממש, אנחנו חייבים מסה(!) של מתמחים מתפטרים, 520 זה יפה, זה לא מספיק - אנו זקוקים לכל אחד מכם!!!". פסק הדין של השופטת ארד מתייחס בעיקר לסוגיית ההתפטרות הקולקטיבית ולעדויות של בכירי בתי החולים על הנזק הממשי שעשוי להיגרם לחולים בישראל, אבל הוא אינו מתייחס כלל לדרישות עצמן של הרופאים המתמחים שכוללות ביטול או שינוי של הסכמות שהתקבלו בהסכם השכר עם הרופאים ושמימושו יקדם את בריאות הציבור ואת הצדק החברתי, כמו תוספות והטבות שכר מיוחדות לרופאי הפריפריה, תורניות מומחים בכירים גם בשעות הלילה ובסופי שבוע למען שיפור הטיפול הרפואי וכן סוגיית החתימה היומית של שעון נוכחות, שנועדה לצמצם את התופעה של בריחת רופאים בכירים באמצע יום העבודה לקליניקות הפרטיות. המתמחים הודיעו אמנם כי הם שוקלים לערער על הפסיקה לביהמ"ש העליון, אך כדאי להם ולכלל הרופאים להקשיב לדבריו של ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי רבין, שאמר בבית הדין על התפטרות המתמחים: "זהו יום שחור למערכת הבריאות. אמרתי לחבריי הרופאים הצעירים כי גם אם מניעיהם נכונים - דרכם פסולה וצעדם הוא קיצוני, אינו מידתי, אלים, ואני חושב שהם, הצדדים, יצטערו עליו בבוא היום".
