"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הקלה כמותית": הניסוי עוד לא נגמר

,עודכן

ביום שישי האחרון שלפו היפנים את הג'וקר. הנגיד היפני, הרוהיקו קורודה, הודיע במפתיע כי ירחיב את ההקלה הכמותית. אני מניח שצמד המילים האלה נשמע זר למרבית הציבור. אז הנגיד היפני הרחיב. נו אז, איך זה בכלל ישפיע עלי? ובכן, המהלך של הנגיד השפיע באופן מיידי על הבורסות. זו היתה תגובה חיובית ומופתעת לצעד היפני, אבל ברקע יש כמה עניינים לא פתורים שחשוב להתייחס אליהם.

דבר ראשון, מהי ההקלה הכמותית? לפני כמה שנים התפוצצה בועה עצומת מימדים של נדל"ן ומכשירים פיננסיים בארה"ב ובעולם. השנה היתה 2008. בתי השקעות נמחקו בוול־סטריט והעולם שקע לסחרור ולשיתוק פיננסי.

בעקבות המאורעות הללו החל הבנק המרכזי בארה"ב במה שכונה הקלה כמותית. זו היתה דרך חדשנית נוספת להזרים נזילות לשווקים, ובעיקר לסייע בפירוק המפלצת הפיננסית עצומת המימדים שתפחה במאזני הבנקים.

הרעיון אמר כך: אנחנו הבנק הפדרלי נתערב בשוק ההון ונקנה איגרות חוב של הממשלה וגם מכשירים פיננסיים אחרים, וכך בהדרגה נעזור לכלכלה להתאושש. הרכישות מסייעות לממשלה לשמור על ריבית נמוכה מאוד בגיוסים שלה, ולכן מקלות את נטל הריבית הלאומית. אבל זה צד אחד של מטבע במשחק מאוד מורכב.

בצד השני של המטבע של ההקלה הכמותית קיבלנו מעין מגה־ויסות ממשלתי של הכלכלה האמריקנית, ובעצם - העולמית. הממשלה ביד אחת מנפיקה איגרות חוב, וביד האחרת הבנק המרכזי רוכש חלק מהן. בשבוע שעבר הודיעו האמריקנים על סיום ההקלה הכמותית, יותר נכון - הפרק השלישי שלה.

עד עכשיו נראה שהתוכנית עבדה. הכלכלה האמריקנית עלתה על פסי צמיחה והאבטלה ירדה. אבל המחיר היה ניפוח המאזן של הבנק הפדרלי בטריליוני דולרים. ואחרי כל זה, חלק מהסכנות לא נעלמו. בתקופה הקרובה יתברר אם הניסוי הצליח.

במקביל להקלה הכמותית, צברה ארה"ב חובות של 17 טריליון דולר. הבורסות הגיעו לרמות שיא של כל הזמנים. מחירי הדיור שוב טיפסו מעלה. כלומר, סיימנו את עידן ההקלה הכמותית בארה"ב בסימנים מעוררי דאגה.

המהלך שנוקט הבנק המרכזי של יפן רוצה להמשיך באותה החגיגה כדי לאושש את הכלכלה היפנית. אפילו בבנק ישראל רמזו ששם נכונים לאמץ את צעדי ההקלה כמותית.

הסיבה להעתקת השימוש בהקלה הכמותית היא משום שבינתיים השווקים ממשיכים להתאושש. גם אם הצמיחה מקרטעת, כל עוד אין מדובר בהתפוצצות של אחת הבועות החדשות והמתנפחות, והאמריקנים יצליחו לרדת מסולם החובות בהדרגה, הרי היוזמה הבלתי קונבנציונלית של הנגידים האמריקנים ברננקי וכעת ילן - תוכתר כהצלחה. אלא שתרחיש אחר, ובו פיצוץ של אחת הבועות החדשות, עלול לייצר חלילה משבר כלכלי חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר