הריאליטי שוב יורד נמוך מדי

זה התחיל בלשיר. כל אחד יכול, או לפחות כל אחד חושב שהוא יכול. הריאליטי נכנס אל חיינו בשירה ובריקוד ואנחנו שיתפנו פעולה. בהתחלה בסקרנות ובהססנות, ואחר כך בשעטה אל עוד ועוד עונות של ריאליטי מסוגים שונים. החל מצפייה באנשים שגרים יחד, וכלה באנשים שמתנסים בחוויות אימה זוגיות או עצמאיות. תמיד בגבול העליון של חוסר היכולת, הפיזית או הנפשית, של המקום שישבור אותנו או לפחות את בני הזוג שלנו. אם אפשר לערער אותנו בנוכחות צפייה מסיבית

של רוב אזרחי ישראל שהכי נהנים מלראות את השכנים שלהם סובלים ועוד לחלק הערות בדרך - מה טוב.

אחרי שערוצי התקשורת קלטו את ביצת הזהב הכרוכה במינימום הפקה ובמקסימום רווח, הם לא היססו והמשיכו בפורמט. הרגולטור ראה כי רע ושם הגבלה, אבל אנחנו לא ניתן לזה לבלבל אותנו, להפך. 

המציצנות שברה שיאים חדשים עם פרוץ "בייבי בום" לחיינו. לפחות כך חשבנו. התהליך אולי הכי טהור שיש במציאות, בריאה של תינוק חדש, בתהליך כואב, קשה והופך עולמות, פורץ גבולות גוף ונפש, נחשף גם הוא לעיני המצלמות. מנעד הרגשות שתוכנית כזו מעבירה אותך באמת מחזיר לחוויה או מנבא אותה, תלוי באיזה צד של ההולדה אתה נמצא כרגע בחייך. משהו ביכולת להסתכל מבחוץ על הסיטואציה הכי מרגשת שאנחנו חווים פעמים ספורות כל כך בחיינו, מאפשר לנו פתאום לחוות אותה שוב ושוב, בסוגים שונים של הריונות ולידות. אולי בקרוב נשמע בחדרי הלידה "אני רוצה ללדת כמו בפרק 3", בדיוק כמו שאת בוחרת תספורת לפי אייקון הריאליטי האחרונה שראית. אולי אחרי הלידה שחווית זה עתה תבקשי לתבוע את בית החולים, כי זה לא כמו שהיה בטלוויזיה.

ואם זה לא מספיק, אז ל"בייבי בום" הצטרפה אחות חדשה. היא תספר לכם בדיוק גם על התהליך, על הריונות שמתפקששים, על ניסיונות בדרך. היא תחשוף את כל מה שהזוגיות עוברת בדרך לשני הפסים, ואחרי כן לתינוק ורוד וצורח. אבל מה שאולי הכי מבהיל בתוכנית הזו היא ש־100(!) זוגות הסכימו להשתתף בה. הם הסכימו לחשוף את הדרך האינטימית הזו, את הרגעים הכי רגישים שקיימים במציאות, שאמורים היו להתרחש בנוכחות ארבע עיניים וללא עזרים טכנולוגיים.

מילא הערוצים המסחריים, שיעשו הכל כמה שיותר צהוב ויירדו כמה שיותר נמוך, אבל מה איתנו? האם אנחנו צריכים להיחשף לכל מה שחושפים אותנו? איפה התום שלנו, איפה השכל הישר והגבולות הבסיסיים שיגידו לנו - "עד כאן". איך הפכנו להיות עדר שמוכן לחשוף הכל, בלי פילטרים, בלי גבול.

אז אולי זה לא כזה נורא וזו אחלה מזכרת, ואיזה כיף שבבר מצווה נוכל לראות כמה רבנו כשהרינו אותך, ובחתונה נוכל לשמוח יחד שלא הפלנו כמו שכמעט ראינו בפרק 19, ואם הילד לא יצא מוצלח למרות הכל, אז נוכל להקרין את הפרק ההוא בגדול ולהגיד "אמרנו לכם שלא היינו צריכים להביא אותו לעולם". מזל שבריאליטי הבאה נוכל לראות בדיוק איך באים תינוקות לעולם, גירסת המיטה, אחרי הכל, זה הכל מאהבה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו