אין חלופה טובה יותר

בהציגו את דו"ח הוועדה לבחינת המצב החברתי והכלכלי הציג פרופ' מנואל טרכטנברג את אירועי הקיץ בשדרות ובכיכרות כמחאה דה-לוקס. שקטה ומרוסנת ובלתי אלימה, למופת ולתפארת. אם יהיה זה שנית - יהיה זה אחרת, שלא כלשונו של אלכסנדר פן. ממש אחרת.

החשש ממחאת העתיד אינו סיבה מספקת לאשר או לדחות את דו"ח טרכטנברג, החוזר היום אל שולחן הממשלה. אך הוא סיבה הראויה להישקל בכובד ראש בתוך מכלול הנושאים שיביאו את השרים, ואחריהם את הכנסת ואולי גם את בית המשפט, לנקוט עמדה מחייבת. איש אינו רוצה לראות שוטרים על גשר הירקון כפי שצולמו השבוע עמיתיהם בברוקלין.

טרכטנברג הציג דו"ח ראוי אבל יש בו חרירים. כל אחד מוצא אותם במקום אחר. בעיניי, הפגיעה בתקציב הביטחון מסוכנת מאין כמותה. אפילו בנוסח הממותן והמותנה של אהוד ברק, שהיה צריך לומר "לא" באלף רבתי. בפיקחון עיניים כתב השבוע האלוף (מיל) פרופ' יצחק בן ישראל ב"ידיעות אחרונות" כי הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא זמני בלבד. העולם הערבי "אינו מכיר בקיומנו... ובמהרה תינתן שוב תוספת אלא שבינתיים אנו עלולים לשלם מחיר כבד מנשוא".

יש מקורות לכסף. בניו יורק יוצאים 90 אחוזים מהחרדים לעבודה. בישראל רק 39 אחוזים. זו התשובה, ומה על 150 מיליארדים שחורים שזולגים בין טייקונים וחברות גדולות ובעלי מלאכה רבים, שהממשלה אינה גובה מהם מס אמת ובתי המשפט מטילים עליהם עונשים מגוחכים-

גם עניין הדיור אינו שלם. יש רמיזה (המכעיסה את החרדים) לצורך להעניק עדיפות ליוצאי צבא. בפועל העביר בנימין נתניהו חוק וד"לים שכוונתו טובה בתנאי שייקבע מחיר גג לדיור, אבל יזמים מדווחים כי אינם שומעים עדיין את פעמי העשייה. גם פרק החינוך מצריך מקצה שיפורים.

חרף כל זאת המגמה הכלולה בדו"ח טרכטנברג חיובית. היא מצביעה לא רק על הכיוון הנכון אלא גם על הצעדים הראשונים המתבקשים מאליהם. קיימת סכנה חמורה שמקבץ ענק המתנקז להיות קואליציה מוזרה של טייקונים וחברות שיווק ואנשי מחאה וחרדים יסכלו את יציאת דו"ח טרכטנברג לדרך.

מילא, אילו היתה חלופה טובה יותר. אך אין. החלופה היא ריק. מי ביצה עומדים הם מתכון לצונאמי חברתי וכלכלי. ראוי לצאת לדרך ולבצע את מקצה השיפורים הנדרש תוך כדי תנועה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו