"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה צריך נתניהו להזכיר לאו"ם

,עודכן

איני יודע מה יאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בעצרת האו"ם, אך הוא ודאי יאמר זאת בווירטואוזיות. אילו היה מקשיב לעצתי, הייתי מציע לו לבסס את הנאום בעצרת האומות המאוחדות על תזכורת ברורה: זכותנו לריבונות מלאה על כל ארץ ישראל המערבית שואבת את סמכותה מהחוק הבינלאומי ומהחלטת הקהילייה הבינלאומית.

הקורא שאינו בקי בפרטים ההיסטוריים ישאל את עצמו בוודאי באיזו זכות מדובר.

להלן הסבר מתומצת:

בתום מלחמת העולם הראשונה ויתרה האימפריה העות'מאנית על ריבונותה במזרח התיכון, כולל על ארץ ישראל. ועידת המדינות שניצחו במלחמה התכנסה בסן רמו ב-1920 והחליטה להשית משטרי מנדט על הטריטוריות שעליהן ויתרה טורקיה.

חבר הלאומים, שהוקם כמה חודשים קודם לכן, הגיש לוועידה מסמך בשם "המנדט על פלשתינה", והוועידה אישרה אותו בשינויים קלים. חבר הלאומים אישר פה אחד את מסמך "המנדט על פלשתינה".

כל 51 המדינות החברות הצביעו בעד. בכך הפך המסמך לחלק מהחוק הבינלאומי, והוא תקף עד היום. בפסקה השלישית במבוא למסמך נכתב: "ניתנת בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו".

היתה זו הפעם הראשונה אחרי 2,000 שנים שבה הקהילייה הבינלאומית הכירה בזכות קיימת של העם היהודי לריבונות על ארצו כולה.

החלטה זו בתוקף משפטי גם היום, וכפי הנראה אין אפשרות לשנות אותה אלא אם נוותר על זכותנו זו. המסמך מגן על זכויות האזרח של כל מרכיבי האוכלוסייה, אך לא קיימת בו הכרה בזכות פוליטית כלשהי לערבים.

לא היו כאן שום שכחה או קיפוח. שמירה על מידתיות ראויה הושגה על ידי הענקת הכרה לזכויות פוליטיות מלאות לערבים בסוריה, בלבנון ובעיראק. ב-1946 הוקמה ירדן על חשבון 77 אחוזים מהשטח שהוקצה לנו ב-1920.

חבר הלאומים פורק בסוף מלחמת העולם השנייה ובמקומו הוקם האו"ם על בסיס אמנה שהיא מקור סמכות הארגון. בסעיף 80 לאמנה נאסר במפורש לשנות החלטות הנוגעות לאזורים שעליהם השית חבר הלאומים משטר של מנדט.

לכן ראוי להזכיר לבאי עצרת האו"ם ולמשתתפיה כי אין תוקף לכל החלטה של האו"ם, בעבר או בעתיד, הסותרת את זכותנו לריבונות בכל ארץ ישראל המערבית, כפי שהיא מובאת במסמך "המנדט על פלשתינה", שאותו אישר, כאמור, חבר הלאומים פה אחד.

בנאום שהקליט סבי, זאב ז'בוטינסקי, ב-1937 הוא סיכם את נושא השמירה על הזכות במילים אלה: "אל תיגע יד נוצרייה בזכותנו, אבל קודם כל יד עברית אל תיגע בזכותנו - שהיא נצח והיא שלמות, ואין עליה ויתור. ואין קפנדריא לציון, וציון היא כולה שלנו!" (קפנדריא משמעה "קיצור דרך" בארמית).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר