החלטה באו"ם - ריקה מתוכן

פניית הפלשתינים לאו"ם נועדה לצורכי יחסי ציבור בלבד. ההצבעה באו"ם תהיה טובה לפלשתינים רק בתוך מוסדות האו"ם. הרי כולם יודעים שלא תקום מדינה פלשתינית יום אחרי ההצבעה, גם אם ההחלטה תעבור בעצרת הכללית. אבו מאזן יזכה למחיאות כפיים ויירד מהבמה כגיבור. הוא הרי לא ימשיך בתפקידו כיו"ר הרשות, ובהמשך ייאלץ מי שיירש את מקומו לשוב לשולחן המו"מ.

בהחלטה של האו"ם גם לא ניתן לקבוע גבולות בין שתי ישויות מדיניות. מה שיקרה זה שהפלשתיני ברחוב יתעורר בבוקר, ירצה להגיע לירושלים ולא יוכל. הוא ירגיש מתוסכל וזה יוביל לאלימות. חמאס ינצל את המצב כדי להסית את העם הפלשתיני נגד הפת"ח. חמאס לא אוהב את הצעד שעושה אבו מאזן באו"ם, הרי המשמעות האמיתית שלו היא מתן הכשר למדינת ישראל.

לגבי הפוליטיקאים הישראלים, הם נכנסו לפאניקה והטביעו את המונח "צונאמי מדיני", אך כנראה רק בשל סיבות פוליטיות פנימיות. חייבים להכניס את נושא ההחלטה באו"ם לפרופורציות, בדיוק כמו עוד 25 החלטות שמתקבלות כל שנה בעצרת הכללית של האו"ם נגד ישראל - החלטות שלא מובילות לדבר.

בהנחה שהאמריקנים לא יצליחו לשכנע את הפלשתינים לרדת מהעץ, בסופו של דבר תועבר ההחלטה באו"ם לשדרג את מעמדם של הפלשתינים ממעמד של משקיף למדינה לא חברה (בדומה לוותיקן). זהו עוד ניסיון של הפלשתינים לשדרג את מעמדם מול שאר הארגונים של האו"ם כמו אונסק"ו וארגון הבריאות העולמי.

השלב הבא יהיה כנראה בית הדין הבינלאומי בהאג. הפלשתינים ינסו לדרוש חברות כמדינה בבית הדין הבינלאומי כדי להגיש תביעות נגד ישראל, אך רק מדינות חברות יכולות להגיש תביעה וספק אם בית הדין יסכים להכיר בפלשתינים כמדינה רק על סמך החלטה לא מחייבת של העצרת הכללית של האו"ם.

הכותב הוא שגריר ישראל בקנדה לשעבר, היועץ המשפטי של משרד החוץ ומנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור