מפגן בריטי של בורות וצביעות

החלטת הפרלמנט הבריטי שהתקבלה מוקדם יותר החודש, הקוראת להכרה בפלשתין, ושזכתה ברוב של 274 נגד 12, היא אקט חסר תקדים בתוקפנותו. אף שהיא אינה מחייבת ואף שהשתתפו בה רק 44% מהפרלמנטרים, היא ראיה לפרץ העוינות נגד ישראל השוטף את אירופה. ההחלטה משקפת מגמה גוברת בקרב מדינות אירופה לעידוד סרבנות פלשתינית, בהנחה שלמחמוד עבאס יש תמיכה בינלאומית להורדת ישראל על ברכיה. העובדה שהחלטה כזו עלתה על הפרק במהלך הקריסה האזורית הנוכחית היא אבסורדית, בייחוד משום שלא התייחסה לחובות הפלשתינים או לעובדה שהם דחו הצעות להקמת מדינה פלשתינית על 95% מהגדה.

עבאס ממשיך להסית לאלימות, ופת"ח קורא לחורבן ישראל. ההחלטה הפרלמנטרית תומכת למעשה במדינה שבה חמאס ישחק תפקיד מרכזי וייקח שליטה על ההנהגה. הסוציאליסטים הבריטים שהצביעו בעד ההחלטה התעלמו מדרישות הביטחון של ישראל כשתמכו בהקמת מדינה המבוססת על קווי 49'. ההחלטה אינה דורשת מחמאס לשנות את אמנתו, הקוראת להשמדת ישראל ולרצח יהודים בעולם. היא לא קראה לפירוז, ולא להפסקת האלימות נגד אזרחי ישראל. חלק מההערות שהושמעו בדיון בזויות אף יותר מההחלטה עצמה. נשמעו שם דרישות מחודשות לאמברגו נשק, להחרפת הקמפיינים לחרם, להימנעות מהשקעות ולסנקציות. נשמעו גינויים חוזרים ונשנים כלפי ישראל על קידום גזענות ועיסוק באפרטהייד. זאת, למרות העובדה שהמיעוט הערבי בישראל מקבל זכויות והטבות השוות לאלו של הישראלים היהודים.

הליברל־דמוקרט, חבר הפרלמנט דיוויד וורד, הצהיר שאילו היה חי בעזה, היה תומך בשיגור טילים לישראל. סר אלן דנקן מהמפלגה השמרנית גינה את ההנהגה האנגלו־יהודית על שהיא משמשת לובי יהודי. בכך חידש האשמה אנטישמית קלאסית כי יהודים מקדמים אינטרסים של "שדולה כלכלית עוצמתית ביותר" והאשימם בנאמנות כפולה. הדמוניזציה של ישראל עסקה בעיקר במדיניות ההתנחלויות, שתוארה כ"קולוניזציה של מדינה אחרת". דנקן טען שיש להחשיב את תומכי ההתנחלויות כגזענים ולמנוע את השתתפותם בחיים הציבוריים. קשה לתאר כיצד הפרלמנט הבריטי, עם תמיכה מוחצת של הלייבור המונהגת, למרבה האירוניה, בידי אד מיליבנד היהודי, יכול לאמץ החלטה מרושעת כזו. הדבר משקף את השפעתם האלקטורלית של המהגרים המוסלמים ומאשר שהאנטי־ישראליות מושרשת בדנ"א של השמאל. כך נחשפת המציאות שהאנטישמיות נותרה מרכיב בלתי נפרד של החברה האירופית.

ממשל אובאמה נמנע מלהתעמת עם מגמה זו. דבריו של מזכיר המדינה קרי, שרמז שהעימות הערבי־ישראלי הוא מרכיב משמעותי בחילול התמיכה בדאעש, כוונו לריצוי הערבים ולעידוד הלחץ על ישראל.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!