"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חרם צרכנים: הדרך הנכונה למאבק

,עודכן

לפני יומיים הכריזו 13 אגודות סטודנטים מכל רחבי הארץ על "חרם צרכנים" נגד תנובה. במכתב ששלחו לזהבית כהן, יו"ר קרן אייפקס הבריטית, שהיא למעשה בעלת השליטה בתנובה, הבהירו כי הצעד נובע מתוך התנערותה של הממשלה ממציאת פתרון ליוקר המחיה בישראל. לכן הם החליטו לעשות מעשה ולצאת בהכרזת חרם נגד מוצריה של חברת תנובה, החולשת על יותר מ-50 אחוזים משוק מוצרי החלב בישראל. שני דברים אפשר לומר על צעד מבורך זה:

ראשית, אמנם לשיטתם של הסטודנטים הם נאלצו לפעול בשל אוזלת ידה של הממשלה, אך אם יש אשמה שאפשר להפנותה לממשלה בהקשר הזה - היא על כך שלא נהגה בהתאם להשקפותיה הכלכליות המקוריות. כלומר, לא פתחה את שוק החלב - כמו שווקים אחרים - לתחרות מלאה, בהתאם לרוח השוק החופשי שבה דוגלים ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ.

יש לזכור כי שליטתה של תנובה ביותר מחצי משוק מוצרי החלב בישראל היא ירושה של תפיסת עולם מרקסיסטית שעברה מהעולם, וטוב שכך. לכן על מנת לתקן את המעוות, יש צורך בפתיחת השוק לתחרות אמיתית ורחבה.

שנית, בשיח העכשווי המילה "חרם" היא מילה בוטה, פוגענית, בעלת קונוטציות רגשיות. כדאי, אם כן, להשתמש בביטוי ראוי יותר. ההחלטה לא לרכוש מוצרים של חברה מסוימת אינה נקמה נגד תאגידים וקרטלים, אלא זהו צעד תבוני שמקורו בהבנה קולקטיבית של הצרכנים את חוקיו של העולם הכלכלי שבו הם חיים. נהוג לומר כי "לשוק יש חוקים משלו", ואם כך הרי ציבור הצרכנים החליט מעתה לשמור בעצמו על התנהלותו של השוק בהתאם לחוקיו.

כך הצרכן העממי, שעד עתה הביט בעליית המחירים כגזירת גורל, מבין כי הכוח שלו רב הרבה יותר ממה שהוא חושב. אם הוא יידע להפעיל אותו בתבונה ויתגבר על רפלקסים מותנים ועל דעות צרכניות קדומות, הוא יוכל לעצב בעצמו את עולמו הכלכלי וליהנות לבסוף ממוצרים איכותיים יותר וזולים יותר.

אם מישהו מפקפק בכך, כדאי לו להציץ במבצעים החדשים המעטרים את המדפים בסופרים. וזו, כמו שאומרים, רק ההתחלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר