"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להמשיך להתנחל במאהלים

,עודכן

מחאת האוהלים חייבת להמשיך. ההישגים שלה עד כה הם אדירים, אבל הפוטנציאל שלה עדיין לא מומש. מי היה מאמין, לפני חודש בדיוק, שישראל תהיה חזית חברתית מאוחדת ברוב יישובי הארץ. אחרי שנים שבהן הרגשנו שהכנסת מנותקת מהעם, מחאת האוהלים מחברת מחדש קצוות פרומים של זכויות חברתיות וגורמת לשלטון להתעניין בעם.

מחאת האוהלים הביאה מאות אלפים לכבוש את הרחובות ולצבוע שוב את המרחב הציבורי בדרישות פוליטיות וחברתיות. אך הפוטנציאל שלה גדול יותר. היא יכולה להוציא יותר ממיליון איש לרחובות ובכך לקבוע היסטוריה חברתית שלא נראתה בעבר. מיליון איש ואישה שידרשו שינוי טוטאלי של השיטה הכלכלית והחברתית. תנועה חברתית עצומה ונדירה שתוכיח לממשל כי לדרישה לתיקון חברתי יש כיסוי רחב ממגוון של אוכלוסיות.

לפני ימים מספר, כשהתעוררתי בבוקר, שמעתי את ילדי השכנים צועקים "העם רוצה צדק חברתי". המשקל של נוכחות האוהלים אדיר והוא ישפיע גם על בני הדור הבא וגם על בני 40 כמותי. שהרי מעולם לא חווינו תנועה ציבורית-חברתית שדורשת באופן ברור את יישום ערכי הצדק החברתי ומדינת הרווחה. המורות בבית הספר אמנם לא לימדו אותנו את קורות הפנתרים השחורים, אך מי יכול לשכוח את הנאום העוצמתי של צ'רלי ביטון בהפגנת ה-300 אלף בשבוע שעבר? אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. כ-40 שנה עברו מאז הפגנות הפנתרים השחורים וכרגע אנו נמצאים בדבר הכי קרוב למהפכה לא אלימה שמתרחשת ברחובות.

מחאת האוהלים צריכה להמשיך כי היא שמחה, יצירתית, מוכשרת ורעננה. ערכתי עם זוגתי סיור מחאות אוהלים מתל אביב עד קריית שמונה. בכל אוהל הדרישות התאימו לאוכלוסייה המתגוררת באזור. קיבלו אותנו בפתיחות, בסקרנות ובניגון. זאת ישראל שנזכור בשנת 2011. ישראל שפותחת את אוהליה לזכויות חברתיות ולכל הבא לבקרה. ישראל שמדמיינת חזון חדש, רב-תרבותי, שמכיל את כל האוכלוסיות החיות בקרבה.

* * *

בשובי מההפגנה הנפלאה בבאר שבע פגשתי מפגינים במאהל לווינסקי ודיברתי איתם על ההישגים הפוליטיים של המאבק. הם היו סקרנים לשמוע מה אפשר לעשות. הצבעתי על החזרת המימון לתקציבים חברתיים ועל העלאת מס החברות, החזרת מס ירושה ומיסוי פרוגרסיבי גבוה יותר. אבל הסברתי להם שהפתרון לא יהיה רגעי. כל שינוי אמיתי בתקציב הממשלה (הגדלת ההוצאות וההכנסות של המדינה) צריך להיות מלווה ומגובה במחאה עיקשת.

מחאת האוהלים היא הדרך שלנו להרעיד את הפוליטיקה הנוכחית ולהצביע על כישלונה. לא ייתכן שבזמן שראש הממשלה דרש להיפגש עם מנהיגי מחאת האוהלים ללא מצלמות, הוא גם העביר את חוק הווד"לים שהפריט את הקרקעות. לא ייתכן שבזמן שעשרות אלפים מפגינים מאילת ועד קריית שמונה בעשרות יישובים, הכנסת יוצאת לחופשה. איפה נשמע כזה דבר?

העם דורש שינוי. אמיתי. ואם המחאה תיעצר כבר עכשיו לא נראה שום שינוי עמוק ואמיתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר