עבריינות וירטואלית: סכנה לא מטופלת | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עבריינות וירטואלית: סכנה לא מטופלת

, עודכן
0

ביום חמישי שעבר עצרו חוקרי הונאה של מחוז המרכז במשטרה גבר כבן 50, תושב רמת פולג בנתניה, בחשד להטרדות ואיומים על עשרות אם לא מאות משתמשים בפייסבוק. המעצר נעשה לאחר חודשים שבמהלכם ירד האיש לחייהם של מנויי האתר. הוא התחזה להם, ובשמם שיגר תגובות נאצה ואיומים לחבריהם הווירטואליים. מי שהעז לחסום אותו כשהתגלתה התרמית, זכה לשיחת טלפון ממנו ולאיומים עליו, גם באמצעים לא וירטואליים.

במשטרה לא מיהרו לעצור את האיש וטענו כי יש בעיה עם החוק לגבי מטרידים וירטואליים. בעקבות פנייה של מוטרדים מיואשים פניתי למשטרה. רק אז הוא נעצר לבסוף. כלומר, הוא נשלח למעצר בית עם נזיפת נו נו נו.

שעות אחר כך, בשבת, חזר האיש לפעול. הוא שוב החל לאיים על כל מי שחשד בו כי הגיש נגדו תלונות למשטרה. על אחדות איים כי ישפוך חומצה על פניהן אם לא תבטלנה את התלונות שהגישו נגדו. רק במוצאי שבת הוא נכלא.

המטרידן הסידרתי הזה אולי סתם תמהוני אבל הסיפור שלו משקף מצוקה משטרתית - כיצד להתמודד עם עבריינות וירטואלית, כזו שלכאורה אינה קיימת במציאות אבל היא עלולה לגלוש לשם במהירות. ובכלל, האם המציאות בימינו אינה וירטואלית למעשה?

אף על פי שבמשטרה השכילו להקים יחידות לעבירות מחשב, אין די חוקים המסייעים לחוקרים להתמודד עם התופעה ההולכת ומתרחבת. המטרידן בפייסבוק אינו לבד. הוא אחד מני רבים. עבריינים רבים כמותו מסתובבים חופשי ברשתות החברתיות. הם פורצים לתיבות דואר אלקטרוני או לאתרים פרטיים של אנשים, גונבים מהם זהויות, מאיימים עליהם, מפרסמים תמונות שלהם ולא זוכים לתגובה מחמירה כי אין עדיין די חוקים לאכוף את העבריינות החדשה הזו.

בינתיים המשטרה שמה את הדגש על עברייני מין שמבצעים עבירות דרך מחשב, אבל רק לאחר שהם יוצרים קשר ממשי עם קורבנותיהם, ובכל הנוגע להטרדות אחרות - המשטרה כמעט אינה פועלת. בעיקר כשמדובר באנשים הסובלים מבעיות נפשיות. כאלו אפילו לא נעצרים.

הגיע הזמן שחברי הכנסת יתעוררו למציאות החדשה ויחוקקו חוקים מחמירים נגד עבריינים וירטואליים. פשיעה היא פשיעה, בין שהיא מתבצעת ברחוב ובין כשהיא במרחב הממוחשב, הווירטואלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר