חייבים לבדוק: מה קרה כאן - ולמה?
החלטתן של עדות התביעה להימנע מלמסור את גרסתן במשפט נגד ניצב בדימוס ניסו שחם היא דרמה מסקרנת, אבל יותר מכך. מה משמעות הסירוב הזה?
חלילה מלנקוט עמדה. הדיון בשלב מקדמי, ואיש אינו יכול לחרוץ אפילו בליבו הוא מה דעתו על האישומים נגד שחם. אפשר שהוא חף מפשע ואפשר שאשם, ובין שני הקטבים משתרע סולם ארוך הנע מאחריות פלילית עד חפות.
גם תוכן הדיון המהותי מורכב מפני ששחם לא הכחיש קיום קשרים אינטימיים עם חלק מהעדות, אלא טען כי לא היתה הפרה של החוק האוסר יחסים כאלה עם קצינות משטרה הנתונות למרותו המקצועית.
בחינת מעשיו של שחם חשובה מאוד. אך חשובה ממנה היא התפרקות החישוקים המלווים את ההתנהלות המשפטית כמראה לנטייה ציבורית־חברתית רחבה יותר, רחבה מאוד, גם מדאיגה במיוחד. עדות התביעה המיועדות אינן מר בוזגלו מהמכולת הסמוכה והגברת איצקוביץ' מהקיוסק השכונתי, שהווייתם אינה מכירה את מערכת שלטון החוק. הפעם העדות באות דווקא מן המגזר הזה, והן מיטיבות להבין את משמעות המהלך ההפכפכני שלהן, שעליו נאמר בספר החיצוני בן־סירא כי "בושת וקלון יכסו פני הפכפך".
לא ברור מה אירע, אבל כל בחינה (כולן תיאורטיות) מדאיגה. קיימת אפשרות כי הופעל עליהן לחץ לחזור בהן מעדותן, ואילו היה הדבר נכון, הרי זה חמור ביותר. אם קצינות משטרה נאלצות להיכנע - מה על האזרח המצוי?
קיימת גם אפשרות שהן העלילו על שחם, ותיארו באורח מעוות אירועים שאין בין הצדדים מחלוקת לגבי התרחשותם - וזה נורא. אם העלילו - מדוע? ומדוע נסוגו? ואם דיברו אמת - מה קרה? ומדוע זה התברר רק סמוך לפתיחת הדיונים בבית המשפט?
ייתכן, כפי שטענו כמה עדות, כי "לא היה כלום" בינן לבין שחם. אם כן - כיצד אירע שקצינות משטרה ניאותו לשקר? לחצו עליהן? התנדבו? לא יעלה על הדעת.
לא הכל אבוד. התביעה יכולה לאלץ את העדות הסרבניות להעיד. אם ישנו גרסתן עשוי בית המשפט להכריז עליהן כעל עדות עוינות. כך נהג השופט דוד רוזן עם יוסי אולמרט. אפשר גם לנהוג כמותו בסוגיית אברהם נתן - לא להאמין לעדותו בבית המשפט אלא להודעתו במשטרה.
אך לא זה העיקר. הרשעה או זיכוי חדלו להיות העניין המרכזי. מה שצריך להתברר הוא כיצד הכל התפורר? כיצד התיק של מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים) לא החזיק מים? ולהבין כי חייבים לתקן את ההתנהלות הציבורית והמקצועית במערכת התביעה ובבית המשפט, שסובלת מזילות ביחסם של העדים אל שלטון החוק.
משפט שחם עלול להתגלות כקצה הקרחון. ייתכן שיש רבים כמותו. בבחינתו נכון לתהות - "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר. לווייתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק?"
