שיגידו מה הם רוצים

המחאה החברתית היא במידה רבה עליית מדרגה במלחמת בני האור בבני החושך, בקרב הציבורי שהתנהל בסוגיית ההון-שלטון לא רק בהקשריה הפליליים, אלא גם בחלוקת טובות הנאה למשפחות הטייקונים.

מכאן שהמחאה מעוררת אהדה והבנה בקרב רבים שראו את העיוות בחברה הישראלית, ההולכת וסוגדת לאלוהי הממון, מה גם שמחאה זו התחברה לתחושת קיפוח קשה של מעמד הביניים שנשא על כתפיו את מגזרי החרדים והערבים, שלא נראו באתרים שבהם לובשים מדים ומתנדבים למען החלכאים ומשלמים מיסים.

עד כאן המחאה היא ברכה. אך מהי תעודת הזהות של הנהגת המחאה ולאן היא מובילה את צאן מרעיתה? מדוע בתל אביב היא מסרבת לסיים את העצרת בשירת התקווה, בניגוד לירושלים? ומדוע היא חומקת מקבלת אחריות-

אם פניה להפלת הממשלה, תקום ותאמר זאת ותיאבק על דעתה. אבל אם בכוונתה לסייע למעמד הביניים, כי אז אין כל היגיון בסירובה להיפגש עם נציגי הממשלה, או לתבוע בעזות מצח שהכל יונצח במצלמות. ממילא נרשם פרוטוקול, וזה מספיק.

גם עמדותיה אינן סבירות. לממשלה בראשות בנימין נתניהו היו כמה טעויות בהעלאת המיסוי העקיף ובהמשך התפנוקים לעסקים הגדולים, אך גם התחלות ראויות בתחום הרפורמה שקדמו למחאה, כהקמת ועדת הריכוזיות וכהצעתו לחוק הווד"לים. נכון שהוא אינו מספיק כדי לפתור את מצוקת הדיור, אבל נכון לא פחות שהוא צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון.

מדוע הנהגת המוחים מתנגדת? יש שתי אפשרויות. האחת, שהיא אינה רוצה להגיע לשום פשרה כל עוד הממשלה לא נפלה, שהיא אינה רוצה משא ומתן עם נתניהו. כמו אבו מאזן. זו זכותה, רק שתודיע על כך. האחרת, שהיא קואליציה של טלאים-טלאים, ואם תסכים לחוק הווד"לים, "הירוקים" המשתתפים בה יתנגדו, ולכן כדי לשמור על שלמות ההנהגה היא דוחה כל הצעה סבירה. מעשה הראוי לפוליטיקאים מקצוענים ולא לצעירים אידיאליסטים.

הקהל שנוהה אחרי הנהגה כזאת חייב לזכור את מילות השיר של נעמי שמר: "כשמתחילים ללכת, אז זה מתחיל ללכת". צריך להתחיל ללכת. צריך גם לשאול מי נשאר על מקומו, ולמה. זה אינו עומד בסתירה לצורך האסטרטגי להעביר את החרדים והערבים למעגל המשרתים את הציבור ומשלמים מיסים, ואם ניתנו עד כה העדפות להתנחלויות, אז יהיה דין בית אל כדין שדרות, לא יותר ולא פחות.

בכיר זקני השבט במשק, אלי הורביץ, הביע אתמול אהדה למחאה, אבל הזהיר מפני הפיכת ישראל ליוון. היזהרו מן היוונים גם כשהם מעניקים מתנות, נאמר בעקבות פרשת הסוס הטרויאני. נא להיזהר גם מאורח חייהם. על כך הוסיף ד"ר יובל שטייניץ באחת השיחות כי עם כל ההבנה למחאת הדיור, ישראל זכתה לכך שהמפגינים מתלוננים שאין להם במה לגמור את החודש. אבל הנהגת המחאה מתגעגעת לרמת המחירים הנהוגה במדינות שבהן אין למעמד הבינוני עם מה להתחיל את החודש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו