למעשי הטרור הזוועתיים שהתרחשו בנורבגיה יש השלכות המשתרעות הרבה מעבר לגבולות המדינה הסקנדינבית. אם את ההתקפות שביצע אנדרס ברינג ברייביק עצמו אפשר להגדיר כפעולה של פסיכופת, אז את תגובת בריטניה וארה"ב אפשר רק לתאר כמעשה שיגעון. ביום שאחרי הרצח נחפזו רבים להסיק, בטעות, שהפיצוץ באוסלו והירי בעשרות הצעירים במחנה הקיץ של מפלגת הלייבור היו מעשי ידם של טרוריסטים איסלאמים. כשהתברר כי התוקף הוא נורבגי לבן, שתואר על ידי המשטרה הנורבגית כ"נוצרי פונדמנטליסט" (טענה שהופרכה מאוחר יותר) וכידוע שונא מוסלמים, הבינו פרשנים מהשמאל כי הגורל העניק בידם נשק הרסני. כעת יכולים הם להכפיש כל מי שקשור לאלה המנסים להזהיר את המערב מפני סכנות הקיצונים האיסלאמים ושאיפתם לכבוש את אירופה בשם האיסלאם. זאת הם השיגו על ידי רמיזה לכך שאותן אזהרות הן אלו שסייעו לעורר את מסע הרצח של ברייביק. מה"מניפסט" של הרוצח עולה שעל הכוונת שלו היו כל החוגים הדוגלים בתקינות פוליטית, העוסקים בקידום רב-תרבותיות ופמיניזם. אמנם הריגת עשרות בני נוער לא מתאימה לתיאור זה - אך אל לנו לצפות לעקביות מפסיכופת. חרף זאת, אנשים בעלי אינטליגנציה לומדים בעיון את כתביו של ברייביק. הם מתייחסים אליו כאל מתנגד פוליטי זועם אך רציונלי, וטוענים כי יש עוד רבים אחרים באירופה שזעמם הפוליטי עלול להמיט זוועות דומות. אך לא משנה מידת זעמם של אלה. הוא אינו מביא אותם להגיע למחנה קיץ, להזמין בני נוער להתקבץ סביב ואז לירות בכולם. מכיוון שהאנשים שברייביק ציטט לא היו קיצונים אלא דווקא הוגי דעות שמרנים וליברלים מהזרם המרכזי, מהעבר ומההווה - שבהם וינסטון צ'רצ'יל, ג'ון סטיוארט מיל וג'ורג' אורוול - המחשבה שדעותיהם יכלו להסית מישהו לפתוח בירי אקראי היא מגוחכת. למרות זאת, טענה זו הועלתה על ידי כותבים מהשמאל, בזה אחר זה, תוך נחישות לנצל את הזוועה כדי להוכיח כי לשמרנות עקרונות רצחניים. באתרי האינטרנט השתלטה היסטריה מכוערת ומפחידה, שם נקראו מתנגדי האיסלאם הקיצוני לחדול לאלתר מפעולותיהם לבל יושפע אדם נוסף לבצע מעשי רצח המוני. כותבים שונים הואשמו ב"מניפסט" של ברייביק כי יש "דם על ידיהם". אף אני הייתי בין המוזכרים והמושמצים - למרות שהוזכרתי רק פעמיים בין 1,500 הדפים, במאמרים שכלל לא דיברו על האיסלאם. כשהתקפות טרור איסלאמי מתרחשות בבריטניה או באירופה, אנשים מתנערים מהקשר להסתה לאלימות של מטיפים איסלאמים פנאטים. אנשי שמאל טוענים שדיבורים על סיבה ותוצאה באופן כזה מעידים על בורות ודעות קדומות. עם זאת, אותם אנשים תלו את האשמה לתקיפות בנורבגיה בהוגי דעות ובכותבים שלא היו חולמים על תמיכה באלימות. כדי לרמוס דעות שמרניות מהזרם המרכזי, השמאל מתייחס לדיבוריו של פסיכופת כאל משנה פוליטית סדורה. מה שאירע בנורבגיה הוא בוודאי מתועב; אך הבריאות הנפשית של השמאל במערב היא זו הצריכה לעורר סיבה רצינית לדאגה.
