"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביקור עבאס בעזה: זהירות - מצג שווא

,עודכן

יהיה הפתרון לסכסוך אשר יהיה, יש לישראל אינטרס בקיומה של כתובת פלשתינית אחת, ויש לה אינטרס שחמאס יאמץ את הסכם אוסלו ויפרק את נשקו. מבחינה זו היתה הקמתה של הממשלה הפלשתינית המשותפת, לפני כחצי שנה, בשורה משמחת, והיתה זו טעות להחרימה או לנתק את הקשר עם הנשיא מחמוד עבאס, בשל הקמתה. משמח גם היה לשמוע שביום חמישי האחרון התקיימה ישיבת הממשלה הפלשתינית בעזה, בביתו של הנשיא עבאס, ושכל השרים הגרים בגדה המערבית הגיעו אליה בסיועה האדיב של ממשלת ישראל.

אלא שאליה וקוץ בה: "ממשלת ההסכמה" הפלשתינית קיימת מבלי לאחוז בקרני השור ומבלי לפתור את המחלוקות הקשות שבין שתי התנועות הפוליטיות העיקריות: התנועה הפלשתינית הלאומית וזו האיסלאמית. בעיה "טכנית", הנראית כאילו באה מעולם דיני העבודה, זכתה לפתרון עמום, ועלולה להתלקח בכל רגע, והמדובר בתשלום המשכורות לאנשי הביטחון בעזה. מדובר ביותר מ־17 אלף איש, המזוהים עם חמאס, ואשר מימונם הוא, למעשה, מימון מיליציה עוינת לרשות הפלשתינית ולפת"ח. בעיה מהותית עוד יותר היא דבקות חמאס בהשארת הנשק והתחמושת ברשותו. כל עוד זה המצב, אין משמעות של ממש לקיומה של ממשלה משותפת וגם לא לביקור הנדיר של הממשלה החדשה ברצועת עזה. אם עזה נותרת, למעשה, בשליטת חמאס, תחת המטרייה של הרשות הפלשתינית, מדובר במצג שווא של אחדות, שכל כולו נובע מהיקלעות חמאס לבעיות תקציביות.

וקיימת גם בעיה שלישית: אחת ההסכמות שאיפשרו את הקמת הממשלה הפלשתינית הנוכחית היא הליכה לבחירות בתוך חדשים מעטים. שום ממשלה ישראלית לא תחזור על הטעות החמורה של אריאל שרון, ולא תכיר בבחירות שבהן ישתתף חמאס (בניגוד גמור להסכם אוסלו הקובע כי איש או ארגון המסיתים לאלימות לא יוכל להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית), אם זה לא יקבל על עצמו את תנאי הקוורטט. משמעות הדבר כי גם אם יסכימו הפלשתינים ביניהם על מועד לבחירות ועל חוקת בחירות, לא יתקיימו הבחירות הללו.

הסכנה מכל הדברים הללו היא כי אם כל שחמאס רוצה הוא לזכות בנתח מן התקציב של הרשות הפלשתינית, ואולי גם בהסכמה לבחירות, מבלי לקבל על עצמו את דרישות העולם ממנו, הוא יעמיד את הרשות הפלשתינית במצב של אחריות למה שקורה בעזה, ללא שליטה אמיתית.

הממשלה הפלשתינית צריכה לקבוע לעצמה לוח זמנים שבמסגרתו יתפרק חמאס מנשקו. אם יסתבר לה כי מדובר במהלך חסר סיכוי, מוטב שתודיע לנו ולעולם כי היא מושכת את ידיה מאחריות לעזה, לפני שניכנס לסחרחרת מיותרת של אלימות, הטלת אחריות ותגמול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר