"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להצטרף לאיחוד האירופי? לא, תודה

,עודכן

סקר חדש של החוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון מגלה כי 81% מן הישראלים תומכים בהצטרפותה של ישראל לאיחוד האירופי. ואכן, ישראלים נוטים לחשוב כי לו רק היינו משתייכים לאיחוד, מצבנו היה מעולה. אלא שמוקדם להתלהב. חברות מלאה באיחוד מביאה עימה גם חסרונות רבים.

ישראל אמנם לא חברה באופן פורמלי באיחוד האירופי, אך ההסכמים השונים שהיא חתמה עם האיחוד מעניקים לה כמעט את כל היתרונות של מדינה חברה, וזאת בלי לשלם את המחיר המיותר (ואף מזיק) הכרוך בחברות מלאה. מדינות אירופיות ובהן נורבגיה, שווייץ, איסלנד וליכטנשטיין אינן חברות באיחוד האירופי כי הן סוברות שחברות פורמלית לא תיטיב עימן (נורבגיה, למשל, לא רוצה שהכנסות הנפט שלה יסבסדו את החקלאות הצרפתית או את חברת איירבוס).

איסלנד אמנם הגישה מועמדות לאיחוד ביולי 2009, אך רק כדי להינצל מקריסה כלכלית. גם לישראל יש סיבות טובות לא להפוך לחברה מלאה באיחוד - החל בעובדה שהיא לא מדינה אירופית.

כמו המדינות האירופיות הלא חברות באיחוד האירופי, ישראל נהנית מיחסים כלכליים מועדפים עם האיחוד. ב-1996 הפכה ישראל למדינה הלא-אירופית הראשונה אשר צורפה לתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד, וזאת אף על פי שבאותה תקופה היתה לאירופה ביקורת קשה כלפי ישראל על עמדותיה במו"מ עם הרשות הפלשתינית. ב-2004 הצטרפה ישראל לתוכנית המדעית "גלילאו" של האיחוד האירופי. כ-30% מהייצוא הישראלי מכוונים לאיחוד האירופי, וכ-40% מהייבוא הישראלי מגיעים מהאיחוד האירופי.

ישראל היא חלק אינטגרלי, מבחינה כלכלית ומחקרית, מהאיחוד האירופי. הצטרפות פורמלית, לעומת זאת, תגבה ממנה מחיר פוליטי מיותר ואף מזיק.

מאז פסק דין תקדימי של בית הדין האירופי משנת 1964, החוק האירופי גובר על החוקים הלאומיים של המדינות החברות. על פי עיקרון זה, יש חוקים ישראליים רבים אשר עלולים להיפסל, ובעיקר חוקים הקשורים לאופי היהודי של מדינת ישראל. חוק השבות וחוק אזרחות, למשל, עלולים להיפסל בשל העדיפות שניתנת על בסיס השתייכות אתנית ודתית. גם שחיטה כשרה כנהוג בישראל עלולה להיפסל במקרה כזה.

שלא לדבר על השפעות כלכליות - אם ישראל תצטרף לאיחוד היא תידרש גם לוותר על הסכמי הסחר הבינלאומיים שלה, כולל עם ארה"ב.

הצטרפותה של ישראל לאיחוד האירופי אינה אקטואלית בלאו הכי. האיחוד לא מעוניין בצירוף מדינות חדשות, וגרמניה התעייפה מלהציל את הכלכלות המפגרות של הפריפריה האירופית. אך כדאי שהציבור בישראל יידע שכיום אנו נהנים מכל העולמות ביחסים עם אירופה ושהצטרפות פורמלית לאיחוד רק תגבה מאתנו מחיר פוליטי מיותר ומזיק.

הכותב הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלה בפורום הבינלאומי של הכנסת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר