תנו לישראלים לנצח

1זה היה מחזה מרהיב, זועק לתוך אוזניהם של קברניטי הענף, המסרבים לשמוע. קבוצת שחקנים ישראלים של מכבי הוד השרון, קבוצה שעד לפני חודש נבנתה לליגה הארצית, השלישית, אך קיבלה הזמנה להישאר בלאומית, שחקניה הישראלים עוסקים בכדורסל כהכנסה צדדית עד שיגמרו את התואר וימצאו ג'וב או כדי לשמור על כושר ולא לגדל כרס, הדיחו את מכבי אשדוד מליגת העל בגביע המדינה. הכדורסל שאשדוד שיחקה היה כל כך אפאתי, שהוא היה יכול להרדים קסאמים העושים את דרכם לעיר עוד לפני שכיפת ברזל היתה מגיבה.

גם אשדוד ירדה ליגה אבל הוזמנה להישאר. שוב זרים נטולי פנים, אך עם אותם שמות קבועים. עם ישראלים ששייכים ריאלית לליגה הלאומית ומטה. אז בכל פתיחת עונה הדיון הזה עולה שוב, הוויכוח עתיק אך חשוב לומר שוב, בקול רם: הכדורסל שהוד השרון של עמי נאווי הוא זה שאנו רוצים לראות. מקומי, עם שלושה זרים בקבוצות ליגת העל, וזר אחד בליגה הלאומית. בלי חוק רוסי, בלי הגבלות על מאמנים, עם גל מתאזרחים חדש שמפעפע. יש שחקנים ישראלים טובים, רק צריך לפתוח את העיניים, להאמין בהם ולתת להם הזדמנות. תשאלו את אשדוד מה עשה להם השבוע עדי כהן סבן. ואלה שמודאגים מאיבוד ההגמוניה האירופית שלהם, מוזמנים למלא את הסגל שלהם בזרים לרגע, עבור ימי חמישי בערב.

2אוי לא, לוחשים לעצמם אוהדי הכדורסל הנייטרלים המחפשים נואשות אחר ליגה תחרותית. כמו שלפוחית שתן המזהה מעלית ומחפשת פורקן, אנו שוב תלויים באלטרנטיבה תורנית, הפעם שמה הפועל ירושלים, כדי שתציל אותנו משיממון מתמשך. אנו מכירים היטב, יותר מדי מקרוב, משענות רצוצות שהתגלו כאלטרנטיבות דה לה שמאטע, ראה מכבי חיפה של ג'ף רוזן שטסה בימים הקרובים לקראת אחד הביזיונות הגדולים בתולדותיה.

ואולי, בכל זאת, הפעם זה יהיה אחרת? נדמה שירושלים קבעה את הכיוון שאליו תלך הליגה הישראלית העונה כבר באמצע ספטמבר עם זכייתה בגביע ווינר. היא העיפה את רף הציפיות לתקרת הארנה וגררה לשם את כולנו, כסוסי ציפורניים, עד לסידרת הגמר ביוני, תלויים ברמת הדימום של מכבי ת"א וביכולת של הכרישים סביבה לנגוס בה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!