אזרחות: מי מפחד מיהדות?

עשרות המורים לאזרחות שהגיעו בחמישי לכנס ה"חירום" ל"הצלת הדמוקרטיה", עשרות בודדות מתוך אלפי מורים, רק הוכיחו שיש להם יחצנים מצוינים וכר פורה בתקשורת להשמעת מסריהם. התלונה המרכזית היא החשש מהורדת שעות המקצוע לטובת היסטוריה וערכים יהודיים. ובכן, האזרחות הישראלית נכון להיום כוללת שני רכיבים: מדינה יהודית ודמוקרטית. בימי יולי תמיר כורסם הרכיב הראשון, היהודי; נשאר רק הדמוקרטי, בדרך ל"מדינת כל אזרחיה". משרד החינוך מבקש להשיב שפיות למקצוע ולחזק גם את הרכיב היהודי. שלא כטענות המופרחות לחלל האוויר - זה לא בא על חשבון השעות הקודמות.

הכנס שימש במה נוספת ליו"ר ועדת המקצוע היוצא, פרופ' ידידיה "הדיחו אותי" שטרן. מראיונותיו הרבים מצטייר הרושם שמדובר בז'אן דארק של הדמוקרטיה הישראלית, שלולא הוא אבדנו. הכותרות שסיפק שטרן, ולפיהן שר החינוך מעכב את הכנסת "הנרטיב הערבי" ללימודי האזרחות למרות המלצתו, הן כותרות טובות לגדעון סער. זאת משום החשש שעם הכנסתו לתוכנית הלימודים, תיווצר לגיטימציה ונורמליזציה של הנרטיב הערבי בקרב התלמידים הצעירים. חשש מובן.

ככלל, חשוב להכיר את הנרטיב הערבי וייתכן שיש לשלבו בזהירות בתוכנית הלימודים, אבל הישראלי הממוצע לא צריך לשם כך את מערכת החינוך; יש "הארץ" וגל"צ והמכון הישראלי לדמוקרטיה והקרן החדשה לישראל ועדאללה וגופי שמאל כחול על שפת הים.

שטרן הציג עצמו כמי שמאזן באישיותו בין הקטבים. מצחיק שזה עצוב. ככל איש שמאל המקבל חיבוק קבוע בתקשורת, שטרן באמת חושב שהוא קונצנזוס, כפי שהמכון, שהוא אחד מראשיו, חושב שהוא מקור ההכשר לדמוקרטיה. הבדיחה היא שהפרופסור מונה ליו"ר ועדת המקצוע פחות משבועיים לפני הבחירות, לאחר ארבעה חודשי ממשלת מעבר שלא אמורה לבצע מחטפים; בכתב המינוי שלו דובר על 2010-2009, כלומר המינוי נגמר מזמן. מינתה אותו שרת החינוך הקודמת יולי תמיר, שהפוליטיזציה המופגנת שהנהיגה במשרדה כללה גם את מינויו של שטרן שימשיך את מדיניותה בהיעדרה.

אבל חכו, זה היה המתאבן. את המנה העיקרית בכנס הגישה שותפתו של שטרן למהומה, ד"ר ריקי טסלר, שהעלתה מצגת שנתנה סימנים בחברי הוועדה החדשים. ראשית אמרה כי יו"ר הוועדה החדש, פרופ' אשר כהן, אמנם מתאים מבחינה מקצועית אבל יש בעיה עם דעותיו כי הוא שייך למכון לאסטרטגיה ציונית. אתם מבינים? ידידיה שטרן, שאינו מומחה למדע המדינה אלא משפטן לדיני חוזים ומיסים, מתאים בדעותיו. ומה אתם יודעים - הוא מגיע מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גוף שמאלי למהדרין, אבל כשר בעיני טסלר.

על חבר אחר, ד"ר אפרים פודוקסיק, מרצה בכיר בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, אמרה שהוא בעצם היסטוריון. גם את ד"ר נעה ציון, המכשירה מורים לאזרחות בסמינר אורנים, האשימה טסלר בכך שאינה מבינה דבר באזרחות.

בוועדה הקודמת היה נציג ערבי לוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, לא בדיוק גוף ידידותי למשתמש. הנציג התפטר. במקומו מונה ד"ר מוחמד ותד, מומחה למשפט ציבורי ועוד, עילוי מבריק שעוד נכונו לו גדולות. הנה דוגמה למאמר של ותד: "חזון האזרחות: ערבים במדינה יהודית ודמוקרטית". טסלר החליטה שהוא לא מתאים לוועדה, משום שאינו מייצג את ערביי ישראל.

ככלל, ועדת מקצוע האזרחות כיום פלורליסטית הרבה יותר משהיתה בזמן יולי תמיר, אבל לצווחני הדמוקרטיה זה לא משנה: מבחינתם, כל זמן שהם לא נמצאים שם, אנחנו בסכנה.

והערה אחרונה למנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני ביחס לראיונותיו בתקשורת: אתה לא מהאו"ם; אם אינך נותן גיבוי ליו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת, על החזרת המקצוע לכיוון שפוי יותר - אל תתראיין. המורא של השמאל הרדיקלי ואנשי "הארץ" עליך ועל סביבתך הוא חסר פרופורציה. אין מה להתרגש מהם.