"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכיחו לנו שמילה היא מילה

,עודכן

שעון הקיץ שב לסדר יומנו לאור החלטת שר הפנים לאמץ את המלצות הוועדה אשר דנה בנושא בחודשים האחרונים ולהאריך את שעון הקיץ ל-193 ימים.

ראשית, יש להבהיר כי כמו רבים בחברה הישראלית, גם החרדים ברובם אינם מתנגדים להארכת שעון הקיץ. המצב הקודם לא היה מתווה רוחני, והחרדים אינם מתנגדים לשינוי המצב. אבל חשוב וראוי להבהיר כי הוויכוח בנושא הזה לא החל היום. הוא היה קיים בעבר והוכרע באופן דמוקרטי. עוד בימים שבהם השם פולישוק היה של חברת כנסת אמיתית בכנסת ישראל, ולא של תוכנית סאטירה.

הציטוט הבא נלקח מפרוטוקול הכנסת משנת 2005, מהישיבה ה-228 של הכנסת ה-16, אז, בתום דיונים מייגעים בוועדת הפנים, הגיעה הכנסת להסכמה רחבה כמעט מכל סיעות הבית בנוגע למתכונת הרצויה בנושא שעון הקיץ, מתכונת שהיתה פשרה בין העמדות. ואני מצטט מהפרוטוקול: "לחברי כנסת היה צעצוע שקראו לו שעון קיץ. היה אפשר בכל שנה לעשות עליו סיבובים בלי סוף ולקיים על זה דיונים בלי גבול וליצור עימותים עד השמיים במערכת היחסים בין חילונים לדתיים, ופתאום אנחנו באים כאן ולוקחים להם את הצעצוע, ומגיעים לפשרה". השורות הבאות לא נאמרו במליאת הכנסת על ידי חבר כנסת חרדי בשם מאיר פרוש או יעקב מרגי, אלא על ידי איש יקר שלאחרונה פרש מתפקידו - חיים ג'ומס אורון, אשר מחה בפני חברי הכנסת על כך שהפכו את הנושא הזה ל"מבחן החילוניות". "תתמקדו בבעיות רציניות יותר", קרא להם אורון.

"אנחנו מעבירים הצעת חוק לשנים רבות, אולי לדורות", אמר אז בחדווה יו"ר סיעת ש"ס ח"כ אלי ישי, שלא חלם שחמש שנים בלבד לאחר מכן, בתפקידו הנוכחי כשר הפנים, ייאלץ בעקבות הלחץ הציבורי להקים את הוועדה שמסקנותיה ישנו שוב את ההסכמה הרחבה שאליה הגיעו אז רוב חברי הכנסת במטרה לסיים את הסאגה הזאת אחת ולתמיד.

ניתן לטעון טענות מכאן ועד השמיים על שעון הקיץ, על החושך והאור, הילדים והעבודה, וגם החרדים כאמור, אינם מתנגדים לכך, כי שעון הקיץ אינו מצווה בתורה. אך זו בדיוק משמעותה של פשרה, של הכרעה שבאה לאחר דיונים מקיפים בבית הנבחרים הישראלי. והנה עתה, לאחר הארכת שעון הקיץ, כדאי שנתייחס לתגובות לנושא כמקרה בוחן ליחסי חרדים וחילונים בישראל. הנה, הגענו למסקנה חדשה בעקבות הקמת הוועדה, והחרדים באו לקראת החילונים, שינו דברים, אבל גם כאשר שר הפנים כבר מאמץ את מסקנות הוועדה הציבורית שקמה ומאריך את שעון הקיץ, שוב קמים חברי כנסת חילונים, גם ממפלגת השלטון וגם ממפלגות האופוזיציה, ומתלוננים ומבקשים למצוא נוסחה אחרת שתמצא אולי מעט יותר חן בעיני הציבור. אז לפני שאתם מבקשים מהחרדים להשתנות, לבוא לקראת ולהתפשר גם בנושא הציבורי הבא שיעלה לדיון, עליכם החילונים להוכיח קודם שמילה היא מילה. ושכשמגיעים להכרעה בסופו של יום, ההכרעה הדמוקרטית שהתקבלה תישאר על כנה ולא תיפתח בשנה הבאה לעוד ויכוח שמחריף עוד יותר את הקרע בעם, ונותן שוב ביטוי להתנהלות הפוליטית הבעייתית שלנו.

הכותב הוא יועץ התקשורת ליו"ר ועדת הכספים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר