"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלכוד של אהרונוביץ'

,עודכן

השר לביטחון הפנים רמז אתמול כי מינוי אזרח, ולא ניצב, לתפקיד המפכ"ל ה־18 של משטרת ישראל נמצא אצלו על השולחן. השאלה היא רק אם ניצב בדימוס יצחק אהרונוביץ', שחלם להיות מפכ"ל כשבתפקידו האחרון במשטרה כיהן כסגן המפכ"ל, מאמין שזה אפשרי.

לפני כמה שנים, כשהוצע לאחד מראשי השב"כ להיות מפכ"ל, הוא סירב. כשנשאל מדוע, השיב "אני לא מתאבד שיעי". תפקידו של מפכ"ל הוא אולי פחות חשוב ואטרקטיבי, אבל הוא יותר מורכב ממה שנוטים לחשוב. בניגוד לשאר ראשי זרועות הביטחון, צה"ל, השב"כ והמוסד, שמשימתם ברורה, קרי: יש אויב ואותו צריך להשמיד, המפכ"ל חי בסביבה שונה לגמרי. אין לו אויב ברור, הוא אמור לשרת את הקהילה, להילחם בעבריינים, להיות שותף באירועי טרור, ובקיצור, הוא עובד במערכת אכיפה שתכליתה בסוף להגיע לבית משפט עם כתבי אישום.

גם בפן המקצועי עולם התוכן של המפכ"ל שונה מזה של שאר הראשים וכמעט בלתי אפשרי. למפכ"ל אין משימה מקצועית אחת. הוא נדרש לעבוד מול אלף ואחד גורמים, רוב הזמן הוא נדרש לרצות את כו־לם, והוא מחויב לשמור על ביטחון הציבור; אותו ציבור שנגד חלקים ממנו הוא נדרש ביומיום גם להילחם.

מינוי של ניצב בדימוס הוא פחות טוב אבל יותר סביר. מצד שני, למה להביא ניצבים שכבר התמודדו בעבר ולא נמצאו ראויים?

אהרונוביץ' נמצא במלכודת. אחרי הימים, השבועות והחודשים האחרונים, הוא חייב להכריע. המשטרה כיום היא ארגון מדמם. פלסטר כבר לא יעזור, חייבים לשים חסם עורקים, וזה על ידי הכרזה על זהותו של המפכ"ל הבא.

האם נכון שיהיה זה אדם שלא מתוך הארגון? מינוי כזה יכול להתקיים רק אם המשטרה נמצאת בקריסה וחייבת שיקום, ולא זה המצב. עמי איילון הובא לשב"כ אחרי רציחתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, אפרים הלוי הוחזר למוסד אחרי פעולת החיסול הכושלת של חאלד משעל וגבי אשכנזי הוחזר לצבא בעקבות משבר מלחמת לבנון השנייה.

אהרונוביץ' רוצה להחדיר למשטרה משב אחר, מרענן. מינוי מפכ"ל מבחוץ ייחשב כהבעת אי אמון ב־17 הניצבים המכהנים. שונה זה כן, מרענן וטוב זה ודאי לא יהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר