"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפטפטת מזיקה למדינה

,עודכן

בימי מלחמת העולם השנייה חששו השוויצרים מפני פלישה של גרמניה הנאצית לארצם. כדי למנוע זאת הם איפשרו למרגל נאצי, שאותו חשפו מבעוד מועד, להיחשף לתוכניות ביצורים, מתוך ביטחון שהוא יעביר הכל לברלין. וכך היה. מה שאותו מרגל לא ידע הוא שאלה היו תוכניות להקמת ביצורים שאינם קיימים. מדובר היה בתוכניות אמיתיות, אבל של ביצורים שאותם לא הספיקו להקים עד תחילת המלחמה.

ההונאה המודיעינית הזו פעלה כמו שעון שוויצרי. הנאצים בחנו את המגננה והבינו שייאלצו להשקיע מולה משאבי לחימה רבים שהיו דרושים להם בחזיתות אחרות. לכן ויתרו על כיבוש המדינה, שממילא היתה ניטרלית ולא התייצבה מולם.

מדינת ישראל מציגה קבל עולם ומלואו עמדה, ולפיה כל האופציות שלה מול איום הגרעין האיראני מונחות על השולחן. אין זה משנה בכלל אם יש או אין כוונה אמיתית להפעיל את האופציות האמורות. המטרה היא שהאויב יביא בחשבון שישראל מסוגלת להפעיל אותן אם איראן תסכן אותה בצורה משמעותית, לדעת מנהיגיה הנבחרים של המדינה.

ואז צץ לו אזרח מודאג, מי שהפך מראש המוסד לאזרח אך תמול שלשום, ובמחי מילים שאסור היה לו לומר בפומבי מייצר אצל האויב ביטחון שהאופציות אינן על השולחן. אין זה משנה אם הוא טועה או אם לא הובן כהלכה. מה שחשוב הוא איך השפיעו מילותיו על שיקול הדעת של האויב. שכן האויב מעריך, גם אם בטעות, שדגן אומר זאת על סמך דברים שנודעו לו עקב תפקידו הקודם ובעת שירותו. לכן דבריו מגבירים את הסכנה לחיי אזרחים רבים.

אין כל ספק שדגן חתום על התחייבויות לשמירת סודיות. העונש על הפרת הסודיות נמדד בעשרות שנות מאסר. על השלטון לבצע בדיקה משפטית ולבחון אם בוצעה הפרה כזו בדבריו או לא, ולפעול בהתאם. הבעיה היא שבינתיים אימץ השמאל את דגן והוא ינסה לאתרג אותו כשם שאיתרג את מפקדו מימי המרדפים בעזה, אריק שרון.

* * *

בהקשר זה חמורה גם פליטת פה אחרת, של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שהבהיר כי צה"ל לא הצליח לבצע את מה שממשלה חוקית בישראל הורתה לו: להביא מודיעין שיאפשר חילוץ של גלעד שליט. והרי בכך הוא חשף את חולשת ישראל בעניין, והוא מסייע לחמאס לא להגמיש את עמדתו בנוגע להסכם לשחרור שליט.

ערבוב פוליטיקה בעניינים צבאיים משחית ומשבש את הניהול התקין של מדינה. לכן יש לערוך תיקון בחוק הצינון של נושאי תפקידים בכירים, ולהביא לכך שבתקופת הצינון גם יצטרכו לשאת את הסייגים שנשאו בעת מילוי תפקידם ולהימנע מחשיפת דעתם בנוגע לעניינים מעין אלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר