אין תחליף למלאי אדיר של כיפות ברזל | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין תחליף למלאי אדיר של כיפות ברזל

, עודכן

אם משה (בוגי) יעלון יסכים לתקציב ביטחון המסתכם ב־57 מיליארד שקלים - יישארו לו רק 26 לפעילות ממשית של צה"ל באימונים וברכש. זה גם מה שעמד לרשותו בשנה שעברה כאשר היקצו לו 52 מיליארדים. מפני שמראש הוא הודיע בשנתיים שחלפו כי הסכמתו לקיצוץ התבססה על ההנחה שיקבל פיצוי לאחר מכן.

הוא הותיר את רפא"ל ואלביט ודומיהם בהמתנה לחוב של 3 מיליארדים. עכשיו הגיעה עת התשלום.

לפיכך כל התוספת תשולם לתעשיות הביטחוניות, והנמ"רים ייקנו במשורה וייוצרו גם בחו"ל, והממשלה תגבה ארנונה מן הצבא כאילו הוא עסק של טייקון.

תקציב הביטחון נראה מפלצתי מפני שהוא מכיל את הפנסיות והגמלאות ושאר צרות. לא כן נוהגים בפורשי משרדים ממשלתיים אחרים.

לפיכך, בפועל, לפעילות מקצועית שוטפת מקבל משרד הביטחון פחות שקלים מהחינוך או מהבריאות. לפני שהדמגוגים זועקים - שיבדקו את הנתונים.

דו"ח הוועדה בראשות דוד ברודט הושלך בשולי הדרך. הממשלה הפרה את התחייבותה. עכשיו מחכים לדו"ח חדש על שם הראל לוקר, אז מה? גם הוא לא ימומש.

אך כדאי לזכור כי חיילי המילואים אינם נקראים כבר זמן רב לאימונים; ועל סיפו של מבצע עופרת יצוקה חדלו הטייסים לנסוק לשמחתם של כל אויבי ישראל ומכפישיה מבית; ומה היתה ישראל עושה בלי מלאי אדיר של כיפות ברזל, שאיפשר לה לקיים את כלכלתה כמעט ללא הפרעה בעיצומם של 50 ימי לחימה, כמה זה שווה למשק הלאומי?

ההוויה לאחר התבוסה במלחמת לבנון השנייה היתה שנחוץ מתווה תכנוני לעשור.

המציאות עתה היא שאין אפשרות לתכנן אפילו את השנה השוטפת, אלא אם מניחים כי ה"שנור" יעשה את שלו, והתקציב אינו יותר מהמלצה רופסת, שמסגרותיה ינופצו תוך כדי השבתת היחידות היותר־לוחמות בצה"ל.

זה אירע ב־2014 ויחזור ויישנה ב־2015, ומצב כזה של השבתת כלים שנה אחר שנה הוא יותר רע מרע.

מה החלופה? להקטין את מלאי כיפות הברזל? להאט את שרביט קסמים? אפילו המנטרה כאילו רמת האיום הצבאי על ישראל מצויה בנסיגה אינה נכונה. מי אמר כי סוריה עם משטר יציב וצבא סדיר וממושמע היא סכנה גדולה יותר מאשר ארגוני הטרור הקרובים להשתלט עליה?

השבוע צפיתי במקטע זעיר של המתרחש באזור קונייטרה. עדיין שקט ונעים ופסטורלי, ואפילו בית החולים הישראלי בשירות סורים פצועים מושבת רוב הזמן. בכל זאת מי שמגיע וצופה אל העמק לא יחזור הביתה עם תחושה שנחוץ קיצוץ דווקא בתקציב הביטחון.

נכון שבנימין נתניהו רמז כי תהיה תוספת. יש גם ניסיון מן העבר. אבל צה"ל ורפא"ל והמפעלים באזורי הספר המייצרים טנקי מרכבה ונמ"רים אינם בנים חורגים בארץ הזאת, ולא ראוי שינהגו בהם כבקבצנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר