הכרעת הדין המצמררת של בית המשפט בפתח תקווה חושפת שוב את היצרים האפלים והתהומות העמוקים שאליהם מידרדר לעיתים האדם. שום הסבר רציונלי לא יוכל לתת מענה אמיתי לשאלה מה מביא אמא וסבא לראות ברוז, פרח קטן וחמוד, ילדה בת 4, "בעיה" שצריך "לפתור" באמצעות שימת קץ לחייה. אם בכל משפט הניסיון להגיע לחקר האמת משול לטיפוס מפרך ומתיש במעלה הר תלול - במשפטי רצח מן הסוג הזה המשימה קשה שבעתיים. בהיעדר ראיות ישירות בדבר נסיבות המוות, המקום והשעה, חייב בית המשפט לנסות להרכיב את אלפי החלקים המצויים לפניו לפאזל אחד ענק. הררי הראיות והעדויות, ה"חור השחור" הגדול בכל הנוגע למעורבות האם במעשה, המניפולציות של הנאשמים וחילופי התפקידים ביניהם, ריבוי הסתירות, והקושי האנושי להכיר בכך שסבא ואמא מסוגלים למעשה זוועה כזה, לצד הצורך להשתכנע ברמה של "למעלה מכל ספק סביר", אינם מקלים את מילוי המשימה. "האדם יראה לעיניים והאלוהים יראה ללבב", נאמר במקורותינו. הקו שמבדיל בין רצח להריגה הוא קו דק, לעיתים דק מכל דק. אך זוהי מלאכתו של בית המשפט, ועליה הוא אמון. משפט ופסיכולוגיה, קרימינולוגיה ושכל ישר חוברים להם יחדיו כדי להגיע למסקנה סופית. על פניה, הכרעת הדין המפורטת אינה מותירה אבן על אבן שלא נהפכה. היא כוללת ניתוח דקדקני של העדויות, מעשה נמלים. מכלול הממצאים, ולא פרט זה או אחר, הוא שאיפשר לבית המשפט לנסות לשחזר את התמונה העובדתית, כשהממצא הפורנזי שנמצא בזירה ונתיחת הגופה, ולו? על דרך השלילה, סייעו לבית המשפט לגבש את החלטתו הסופית. טוב עשה בית המשפט שבסוף התהליך הארוך הוציא מתחת ידו פסק דין החלטי ולא מגומגם. אמירתו החד-משמעית, מזעזעת ככל שתהיה בתוכנה, מפזרת את הערפל ומפיגה מעט את הספקות בדבר אשמתם של רוני רון ומארי פיזם. המעשה השטני שעשו, לפי הכרעת הדין, ראוי לעונש שייתן ביטוי הולם לשפל שאליו הידרדרו השניים.
פסק דין החלטי ולא מגומגם
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
