הדאגות של מכבי, סימני השאלה של ירושלים

1אמנם מדובר עדיין בשבוע השלישי של חודש ספטמבר, אבל כיף היה להיות אמש בפיס ארנה בירושלים. אמנם היציעים קצת רחוקים מהמגרש, אך אווירת כדורסל נהדרת ומשחק מרתק וקצבי נותנים לכמעט רבבת הצופים שהגיעה תחושה של עוד, תחושה שאולי ליגת העל בכדורסל לא תחזור צעד אחורה כמו שקרה לה אחרי עונות גדולות קודמות (2004 ו-2008).

2גיא גודס אמר בסיום שיחסית לקבוצה שלקחו עליה 17 ריבאונדים בהתקפה, מכבי ת"א יצאה מהמשחק בצורה סבירה. אבל גודס צריך להיות מודאג כי הוא הפסיד לקבוצה שהובסה על ידי אלבה ברלין, יריבתו ביורוליג, והוסיף ביטחון לשני הזרים שלה שנחתו פה רק לפני שבוע. משתי הקבוצות שיצר דיוויד בלאט בשנה שעברה: קבוצה שהולכת אל מטרה בצבע (סופוקליס שחורצאניטס) או מבליטה יכולת אתלטית בפיק אנד רול (ריקי היקמן, טייריס רייס, ואלכס טיוס) נשארה בעיקר השתוללות מהשלוש של כולם. במכבי הבטיחו לחץ על כל המגרש כמו בעונה הראשונה של בלאט, אבל אתמול לא ראינו מזה כלום. לחץ כזה מתבקש עכשיו יותר כדי שירחיק את היריבות מהצבע. דווין סמית' אמור לסגור חלק מהבעיה בריבאונד, אבל לקבוצה חסר גבוה אתלטי נוסף.

3המדד בסיום הצביע על 15 הפרש לירושלים שהיתה שווה אתמול ניצחון דו ספרתי. אם זה נגמר בפועל רק בשלוש, זה מוכיח שגם לירושלים יש עדיין לאן להתקדם. במוקדמות היורוליג פרנקו יכול לשחק עם חמישה זרים, אבל כרגע דווקא שחקני הנבחרת של אדלשטיין נראים אצלו הכי טוב. טוני גפני מוסיף אנרגיות חיוביות והגנה על כל שחקן, אבל יהיה מעניין לראות איך הוא ישלב בין דונטה סמית' לברייסי רייט, שניים שרוצים את הכדור כל הזמן.