המונים - כשני מיליארדים ברחבי העולם - צפו שלשום בטלנובלה התיעודית של בית המלוכה הבריטי. זה ייחודה: הן טלנובלה - כמעט סיפור סינדרלה מהמעמד הבינוני - והן עובדה מצולמת ומוכחת. ייתכן שישראלים צפו שלשום בעלילות בית וינדזור ביתר עניין מאשר באירועים שהתרחשו בבית "האח הגדול". יש צד סנטימנטלי נלעג במסע הנישואים של ויליאם ובחירת ליבו קייט, עתה קתרין. אגדה של מלכים ונסיכים. דמעות אושר כמו בסרטים הוליוודיים מתקופת הזוהר של תעשיית הקולנוע. תמיד יש בסיפור המעשה סוף טוב. שלשום זו היתה התחלה טובה. כמו ביום שבו אמו של ויליאם, דיאנה, נישאה לאביו יורש העצר צ'ארלס, אבל הכל נופץ לרסיסים לעיני האומה והעולם. המלוכה הבריטית קיימת כבר מאות בשנים. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה שינתה את שמה בעל הצליל הגרמני ל"וינדזור". המלך היה ג'ורג' החמישי. בשנות ה-30 דילגה אנגליה על בכורו אדוארד השמיני מפני שהניח לאהבה לגבור על הכתר והתחתן עם אישה גרושה. אחיו ג'ורג' השישי, גיבור הסרט "נאום המלך" - הסבא-רבא של הנסיך ויליאם - זכה בכתר מן ההפקר. הוא זכה גם להוקרה על תרומתו לכוח העמידה של האומה במלחמת העולם השנייה, וזה לא היה דבר של מה בכך, שכן קם לו מתחרה-מנצח בדמותו של וינסטון ספנסר צ'רצ'יל. המלכה הנוכחית אליזבת קיבלה את הכתר לפני 59 שנים. אז, ב-1952, התרחשה גם מהפכת הקצינים במצרים, שהדיחה את המלך פארוק. הוא היה הולל וקלפן נודע. עם גירושו מארצו אמר כי עתה נותרו בעולם חמישה מלכים. ארבעה בחפיסת הקלפים ואחד בלונדון. במידת מה, ואליזבת אינה מתכוונת לוותר, אך בהגיע יומה יחווה כנראה בית וינדזור דילוג נוסף על יורש עצר טבעי: צ'ארלס לא יירש את אמו אליזבת אלא נכדה ויליאם. פרטים אלה נצברים יחדיו לרומן משרתות שובה לב. אך הוא יותר מסתם טלנובלה. למרות המשברים שפקדו את ארמון בקינגהאם במרוצת המאה ה-20, התנועה הציבורית לביטולו ולמיגורו והכעס על עושרו הרב ההולך ונערם - בית המלוכה מוסיף להיות הסמל המאחד את האומה. הוא בריטניה, ובריטניה היא וינדזור. הרפובליקנים ניסו לנצל את משבר דיאנה כדי לחסלו. אתמול הם קיבלו את התשובה המוחצת: אנגליה צמודה לכתר המלוכה חרף הכתמים שדבקו בו. זה דנ"א המעיד על נורמליות לאומית, גם אם ייתכנו סמלים טובים מאלה להתלכד סביבם ומאחוריהם. הם שרים "אלוהים, נצור את המלכה" - ומתכוונים לכך.
